ב 3/7/23 יצאתי עם עוד קבוצה של ילדים שאני לא מכירה לחוויה של שבועיים במדינה אחרת. נפגשנו בשדה לפנות בוקר ולאט לאט התחלנו לדבר ולהכיר, בהתחלה היה מוזר וקצת מביך. לא כל כך הכרנו חוץ מהשיחות בוואצאפ והמפגש שהיה לנו. אבל ככה מתחילה כל התחלה חדשה, מוזרה ושונה, עם ציפייה להמשך.
כשנחתנו הייתה לנו נסיעה ארוכה למרכז, לאיסטבורן. כשהגענו חיכו לנו הצוות שהסביר לנו על המקום ומשם ישר הלכנו לארוחת ערב. בתור לארוחת ערב פגשנו לראשונה קבוצה ממדינה אחרת - את היוונים שיאתם היינו כמעט לאורך כל החוויה במרכז.
אחרי הארוחת ערב הלכנו למגורים וכבר התחלנו להכיר יותר, ישבנו בפלאט ודיברנו מלא.
מהיום הראשון הכל התחיל להשתפר ונכנסו לתוך חוויה של פעם בחיים עם פרטים שלעולם לא אשכח, הפעילויות עם היוונים, האיטלקים והסינים, השיעורים עם רות׳ וקארי, הפעילויות מחוץ למרכז, הסיכומי יום עם כל הקבוצה, לשבת עם הבנות בלילה בפלאט ולדבר עד שכבר אי אפשר להחזיק את עצמנו ערות, השופינג בקניון של איסטבורן, בברנדי ובברייטון, הנסיעות הארוכות עם כל הקבוצה, הארוחות בחדר אוכל (בעיקר הפסטה עגבניות), הקידוש שעשינו עם שאר המרכז, השקיעות באיסטבורן, המסיבות שהיו והפעילויות ערב ואני יכולה להמשיך בלי סוף
ואז, איכשהו הגיעו הימים האחרונים, הארוחות האחרונות, השיעורים האחרונים, הפעילויות האחרונות והסיכומים האחרונים. זה היה הסוף של חוויה בלתי נשכחת.
לדעתי, אין שום דרך או צורה בה אוכל לתאר את החוויה שעברתי, החוויה הכי טובה שיש??
