היי
קוראים לי רואי ואני יצאתי לסאמר סקול במרכז ברונל שבאנגליה. הכול התחיל בתחילת כיתה ט׳ אני חיפשתי באינטרנט סאמר סקול באנגליה ויש איך שראיתי את מרכז ברונל משהו תפס לי את העין,
אחרי כמה חודשים שמדי פעם נזכרתי ברעיון של הסאמר סקול סיפרתי לאמא שלי על ברעיון והיא אמרה שהיא תבדוק אם נשאר מקום בקבוצה, היא אמרה לי שנשאר מקום אחד ואני אמרתי לה בואי נלך על זה,
כשהגעתי למפגש קבוצה הייתי ממש בלחץ והיינו נבוך בטירוף עשו לנו שיחה עלמה מחכה לנו בסאמר סקול קצת נהלים כי חייב ועוד כל מיני.
אחרי זה הלכנו כול הקבוצה לאיזה חדר ישבנו במעגל וגילי ועמית עשו לנו כל מיני משחקים כדי שנכיר אחד את השני, אחרי שנגמר המפגש לא יכולתי לחכות להתחיל את הסאמרסקול.
והנה זה הגיע היום של הטיסה קמתי מוקדם בבוקר ארגנתי דברים אחרונים ויצאתי לשדה תעופה כשהגעתי הייתי קצת נבוך ולא כל כך דיברתי עם ילדים אבל כבר שהגענו לדיוטי התחלתי להתחבר ולדבר עם כולם, כשהגענו למרכז הראו לנו את החדרים שלנו עשו לנו שיחה על נהלים ועל הצוות המקומי,
היום הראשון היה יחסית רגוע כבר ביום השני היו ליחברים וככל שעברו הימים התחלתי להרגיש כאילו אנחנו מכירים שנים ולא שבוע בקושי, כשהתחיל להתקרב לו הסוף כברהיינו ממש משפחה אחת גדולה שמכירה עשרים שנה.
היום האחרון היה הכי קשה, היינו צריכים להיפרד מאנשים וחבריםשאומנם אנחנו מכירים בסך הכול שבועיים אבל זה מרגיש כמו חיים שלמים,
כולם בכו והיה מאוד עצוב, היינו מוכנים לעשותהכול כדי לקבל עוד אפילו יום ביחד כי זאת הייתה חוויה בלתי נשכחת עם אנשים ממש בלתי נשכחים,
אני יצאתי מהחוויההזאת עם חברים לכל החיים.
