להתחיל לספר על כל החוויה הזאת מעלה בי מלא דברים הגעגוע הלא נפסק והזכרונות שצברתי עם כולם ביחד שם וההתרגשות הלא מוסברת.
מאיפה מתחילים?
בהתחלה ללכת לסאמר סקול התחיל מבדיחה, לא ידעתי מה זה אומר אפילו
חברה שלי אמרה לי פשוט יאללה בסוף השנה אנחנו הולכות לסאמר סקול.
התחלנו באמת לחפש ולראות מרכזים וכבר לבנות את קיץ החלומות שלנו
לא הפסקתי לחשוב מאז כמה מדהים זה הולך להיות
לטוס לבד, להכיר חברים חדשים שאת הולכת להיות איתם שבועיים ביחד, להיות בלונדון, לדבר בשפה שאני לא רגילה לדבר ביומיום ובכלל להכיר אנשים מכל העולם.
אמרתי להורים שלי והם התלהבו מהרעיון בדיוק כמוני וכמובן בסוף חברה שלי ביטלה לי ואמרה לי שהיא לא תטוס איתי (חברה טובה בסך הכל)
בסופו של דבר כבר מאוקטובר התחלנו לזרז את העיניינים וכבר בתוך חודש הייתי רשומה. מאז אני לא יכולה לחכות לעלות על המטוס.
הגיע חודש יוני והיה מפגש ראשון עם הקבוצה והמדריכים
הגעתי לקמפוס וראיתי את גילי ועמית ואמרתי לעצמי זהו הם המדריכים המושלמים לקיץ הזה.לפני הכרתי כבר שתי בנות מהתגובות בטיקטוק וכבר במפגש התחברתי עם עוד שתי בנות
במפגש כולנו היינו מובכים ואני לא מאמינה שנתתי לעצמי הליות מובכת עם האנשים שהם כבר כמו משפחה שנייה בשבילי.
ביום של הטיסההגענו לשדה לפנות בוקר ראינו אחד את השני ועדיין לא האמנתי שזהו אני הולכת לעלות על המטוס הזה שחיכיתי לו כל השנה הזאת
נכנסנו לדיוטי היינו אכלנו הכרנו עוד קצת וזהו כבר אז ידעתי שעם הילדים האלה הולך להיות לי קיץ מהסרטים.
עלינו על הטיסה וכל הטיסה ישנתי כמו עץ בנדר.
הגענו ללונדון ועדיין לא האמנתי
עלינו על האוטובוס ואני אומרת לעצמי תהל את הגעת את באמת כאן אחרי שנה שלא האמנת שאת תהיי כאן את באמת כאן!
הגענו למרכז עשו לנו סיור הגענו לחדרים ווואו כמה שלא ציפיתי חדר מדהים!
ביום הראשון היה טיל, לא עשינו הרבה הלכנו לאכול ראינו אנשים והיה מצחיק
ביום השני כבר יותר הבנתי את העינייניםהלכנו לאכול בבוקר וישר לאחר מכן לעשות את מבחן ההקבצות ואיתנו במבחן היו האיטלקים
וכבר מהרגע הראשון הם היו מצחיקים.
ואם היתי יודעת שאיתם אני הולכת להעביר את השבועיים האלה הייתי מודה לאלוהים כל יום כי הם חד משמעית החברה המושלמים.
הימים עברו מושלם. הטיולים עם הקבוצה ואיך אפשר שלא בלי להרים עם שירים ישראליים. הנופים היו כל כך יפים שלא דמיינתי לרגע.
הקבוצה בכיתה הייתה כל כך מדהימה והיה שם כל כך מצחיק לדבר בעברית ואנגלית ביחד כשאף אחד לא מבין חוץ מהקבוצה שלך
המסיבות היו פגז וכל כך נהנתי לחפור וגילוש ועמיתוש שעוד פעם הכרטיס לא עובד לחדר היה חלק מועדף במיוחד וכמובן לשמוע מילים מהלקסיקון של עמית כמו חבלז היה מהמם.
כמות הריכולים בעברית על אנשים מחול היו לא ספורות ואני כנראה אצטרך לשלם על זה בעתיד בקארמה אבל חד משמעית היה שווה את זה.
אם היו שואלים אותי מה אני הכי זוכרת כנראה שאגיד את חברים שלי כל כך נהנתי איתם באמת ברמות לא הגיוניות
לחשוב כמה הייתי נותנת בשביל לשבת איתם עוד פעם אחת בארוחת בוקר וכמובן שאין דבר שאני יותר אתגעגע ללשבת איתם בסםות ולצחוק על הכל וללמד אותם כל כך הרבה קללות בעברית ולרצות לשכוח שעוד כמה דקות יש כיבוי אורות.
קשה לחשוב שהתחברת ככה לאנשים שהם חלק כל כך משמעותי אצלי והמחשבה שאני לא אראה אותם גורמת לי לבחילה
הסיכוי שאראה אותם כל כך קטן אבל לדבר איתם כל דקה ודקה ביום משפר את היום שלי למאה ואין שנייה שאני לא מתגעגעת אליהם.
וכמובן שגם החברים מישראל שאני כל כך שמחה שהכרתי והם עושים לי רק טוב ולדבר איתם זה החלק האהוב עליי ביום.
ואיך אפשר לסיים לדבר על משהו שאין לו סוף מבחינתי
השבועיים הכי קצרים שהיו לי בחיים
אני מתגעגעת ברמות לא הגיוניות שאין כבר מילים לתאר את הגעגועים לאנשים ולמקום הזה שזה כואב אבל להכל יש סוף וצריך לקחת אותו בהכי האהבה ותמיד לזכור את הרגעים המדהימים בכל השבועיים האלה וזה באמת זכרונות לכל החיים ואני בחיים אבל בחיים לא אשכח את הנאשים שנכנסו לי כל כך עמוק ללב.
