על הסאמר סקול שמעתי מאחותי הגדולה. בהתחלה לא הבנתי למה היא כל כך מתלהבת מזה, אז החלטתי לקרוא על זה ולהבין על מה כל ההתלהבות.
ככול שקראתי יותר, ככה התלהבתי מהרעיון של ללכת לסאמר סקול.
המשכתי לקרוא ובחרתי ללכת לאנגליה, ברונל.
בגלל שהחלטתי ללכת לבד, התחלתי להרגיש לחוצה כשהגעתי לשדה תעופה. מה אם לא ידברו איתי, או שלא יהיו לי חברים שם... כל המחשבות האלה היו מיותרות.
כבר בשדה התעופה התחלתי לדבר עם מכמה בנות נחמדות והבנתי שאני לא הייתי צריכה להילחץ בגלל שני לא היחידה שבאה לבד, ושכל האנשים שאיתי בקבוצה באו גם בשביל להכיר אנשים חדשים, בדיוק כמוני.
שהגענו למרכז חילקו לנו את הכרטיסים לחדרים, והסבירו לנו כמה כללי בסיס.
כבר בימים הראשונים התחברתי לכמה בנות מהקבוצה שלי, ותוך ארבע ימים כבר הרגשתי כאילו אנחנו מכירות שנים.
כל יום שהייתי שם, הכרתי עוד ועוד אנשים מישראל ומארצות אחרות.
כשהתחילו שיעורי האנגלית התחלתי לדבר יותר אנגלית בגלל שהכיתה הייתה מעורבת, עם ילדים מארצות שונות, והמורה שמדברת רק אנגלית.
למדנו אנגלית לא רק בשיעורים אלה גם בפעילויות מחוץ לקמפוס ובתוכו.
אנגלית זה לא הדבר היחיד שלמדתי בסאמר סקול, אני גם נהייתי יותר עצמאית (בגלל שהיינו צריכים להיות אחראים על הכסף שלנו, על הדברים שלנו, ועל הקניות שעשינו).
בסה"כ, הסאמר סקול היה חוויה כיפית, שונה ומעניינת. אפשר אפילו לומר שסאמר סקול היה השבועיים הכי כייפים ומלמדים בחיים שליי. הכרתי שם חברות לחיים, ואני מרגישה שיש שיפור ניכר ברמת אנגלית שלי.
בקיצור, אני ממליצה מאוד ללכת ולחוות את החוויה המהנה והמרגשת שחווינו.
