סאמר סקול
אני זוכרת שממש התרגשתי לפני הפגישה הראשונה מאוד נלחצתי ורציתי שהיה לי הרבה חברים ושאני אהנה המון ממש אחרישקיבלנו את התיקים והמעטפה הכחולה ניגשה אלי ילדה ושאלה אותי אם אני והיא באותה האוניברסיטה אמרתי לה שכן והתחלנולחפור אחת לשנייה עד שהאיש בבמה התחיל לדבר (המון) לאחר מכן התחלקנו לקבוצות וראיתי את כולם מאותו רגע ועד ליום שלהטיסה בקושי הצלחתי לישון. בערב של הטיסה כמעט התפוצצתי מרוב התרגשות עד שלא יכולתי לתפקד אבל כאמא שלי עזבהאותי בשדה התעופה זה מתי שהבנתי שאני באמת טסה. התורים היו ארוכים והטיסה הייתי זוועה אבל הכי כיפית בעולם. ביוםהראשון כל מה שרציתי היה לישון ולהכיר את כולם הגענו למרכז ולא עיכלתי כלום הלכתי לישון והתעוררנו (מוקדם מדי אם ישלציין) לארוחת בוקר סבירה ולאולפני הארי פוטר שהיו מדהימים ביותר, למדתי להכיר את הילדים תוך כדי תנועה שחווינו אתהאולפנים בפעם הראשונה צילמתי 1000738 תמונות ולא יכולתי לנשום כי הייתי עסוקה בשוק המטורף שהיה לי
באותו ערב פגשנו בפעם הראשונה את הברזילאים ומאוד שמחתי להכיר אותם כי הם אנשים טובים שיודעים לשמוח ולוקחים דבריםבקלות. הכרתי מברזיל ארבע חברות קרובות מאוד שאשמח יום אחד לבקר, ארבעתן השאירו רושם גדול מאוד עליי, ישבתי איתןדיברנו ושיתפנו על האנשים האחרים במרכז ועל העבר והמדינה שלנו. הכרתי אנשים מכל העולם , אח גיאורגי קטן שלקחתי תחתחסותי וחבר שצחקנו מבדיחות וניסנו לשדך לו חברה, אפילו כמה איטלקים שהיו חברותיים( לא כולם) שדיברנו וצחקנו, לכולםהצעתי לבוא לישראל לבקר יום אחד, אפילו למורים המדהימים במרכז שהשאירו עליי רושם מטורף לטובה. היו לי שני מורים במרכזואחד יותר טוב מהשני שניהם לימדו אותי מילים חדשות ועזרו לי להתבטא בכיתה המורה בשבוע האחרון שלי הייתה בישראל שששנים והיא הייתה המורה הכי מדהימה אי פעם, היא העלתה בפנינו בעיות אמיתיות בעולם ועבדנו בדייביט באנגלית מול כל הכיתה, מה שהעלה את הביטחון של כולם