שלום , קוראים לי מאי אפרים בת 15 מיקנעם ..
הגעתי לסאמר סקול בפעם השניה אחרי שהייתי בברייטון שנה שעברה עם חברתי הטובה נטע ..
לסאמר סקול הזה , בשונה מהקודם , הגעתי עם הרבה חששות .. תחילה לא הפסקתי לחשוב על כמה שהיה לי כיף ומושלם בשנה שעברה ומה יקרה אם השנה לא יהיה ככה ? האם המדריכים יהיו חמודים ? ועוד שאלות רבות ..
מאז המפגש הכרות כולם כבר היו בקבוצה בוואטצאפ ופחות או יותר הכירו זה את זו .. בשדה תעופה זיהיתי כמה פרצופים וכבר הייתה לי תחושה טובה בבטן שהולך להיות טוב ,
אחרי טיסה שכולם ישנו בה ונסיעה באוטובוס הגענו לקיימברידג' , מרכז יפייפה .. עוד לא הספקנו להתאקלם וכבר עשו לנו מבחן רמות כשהיינו תשושים ועייפים (לא נורא , אחרי זה העבירו כיתות למי שהיה צריך ) ,
בחיים לא חשבתי שאוכל להנות מלימודים , בשבוע הראשון נהנתי פחות כי המורה הייתה קצת מעצבנת אבל מהשבוע השני חיכיתי ללכת לשיעורים , המורה שלי היה מדהים והשיעורים היו ככ מהנים .. נהנתי לראות את עצמי משתפרת באנגלית ולומדת אוצר מילים חדש .. אבל אהבתי גם את הכיתה כי בזכותה התחברתי לילדים מהעולם באופן אישי אך יותר מהכל לישראליות שהיו איתי .. ניצן טליה יובל וטל .. בנות מדהימות שהפכו את השיעורים לכיפיים ומהנים !!
המקומות שטיילנו בהם השנה היו מאוד יפים (אם כי שנה שעברה הייתי בחלק מהם ), נהנתי מאד מהשופינג העצום שעשיתי , החוויה של כל יום לחזור עם שקיות בגדים לחדר הייתה מהנה מאוד .. אני ללא ספק אתגעגע לחנויות של אנגליה !!
חשוב לציין שככל שעבר הזמן והתרגלתי למקום התחברתי יותר ויותר לילדים , הקבוצה נהייתה משפחה שניה שלי , עשיתי איתם הכל , צחקתי בכיתי כעסתי ישנתי התעוררתי וכל מה שאפשר לעשות , הילדים בקבוצה שלי היו מדהימים אם זה הבנות ואם זה הבנים שבאמת אהבתי כל אחד מהם .. אין לי מושג איך זה קורה שבשבועיים הכרתי ילדים שלא הבנתי איך עד עכשיו הם לא היו בתוך חיי והם תפסו לי בזמן קצר מקום נרחב בלב ..גם עכשיו שאי כותבת את היומן מסע אני מתגעגעת אליהם ומדברת איתם תוך כדי , למרות ש5 ימים אחרי שחזרנו כבר נפגשנו תמיד מתגעגעים למשפחה !!
אני רוצה להודות לקמפוס ששנתיים ברצף הפכו לי את הקיץ למושלם ולהמליץ לכל אחד שקורא את היומן מסע הזה עכשיו לבחור בקמפוס ולטוס איתם , הייתתי אומרת חוויה של פעם בחיים אבל הייתי כבר פעמיים ואני מצפה בקוצר רוח לפעם השלישית .. מאי :)
