אז איך אני אתחיל את הסיפור שלי?
קודם כל שלום קוראים לי שיר דיין, אני בת 16 והייתי במחזור השני בקיימבריג' (13/7-27/7 2014).
אוקיי, נתחיל מהתחלה.
היו לי ככ הרבה פחדים לפני הנסיעה. שאני לא אתחבר לקבוצה של הישראלים. שאני לא אדע איך לבטא את עצמי באנגלית ולעשות פאדיחות בגלל המבטא שהוא בכלל לא בריטי. שהשבועיים האלה ירגישו לי נצח. שאני לא אסתדר עם המדריכים. שהאוכל יהיה מגעיל. שהלימודים יהיו קשים. שאני אתגעגע למשפחה... ועוד הרבה חששות אבל אני לא אחפור יותר מידי :)...
ואז ברגע אחד, כל הפחדים האלו נעלמו (חוץ מהאוכל, סתם הוא היה סביר). השבועיים האלו הרגישו לי כמו יומיים והתחברתי לכולם, זה היה פשוט מדהים, כולם היו נחמדים, הילדים בקמפוס פשוט מדהימים ואני בקשר עם הקבוצה של הישראלים כל הזמן הם ממש כמו משפחה.
היה לי כל כך כיף לדעתי זאת חוויה בלתי נשכחת ואפילו צריך להאריך אותה כי שבועיים ממש לא מספיקים!
לא היה לי משעמם לרגע, פשוט נהניתי מכל שנייה ושנייה שם.
בנוסף למדתי המון דברים על הקולג'ים שלא ידעתי בעבר ובכללי על לונדון. גם ביקרתי במקומות יפים במיוחד שלא הייתי ואני שמחה מאוד שיצא לי לראות אותם ועוד עם קבוצה כזו מדהימה!!
ומה שהיה הכי מפתיע זה המדריכים (דנה ולינתן) שהיו פשוט מושלמים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
קשה להסביר במילים, הם עשו לנו שבועיים חלומיים בקיימברידג', בלעדיהם זה היה אחר לגמרי.
הם דאגו לנו, ופתרו כל בעיה שצצה (והיו הרבה בעיות) כאילו היא לא קרתה! הם כל כך מדהימים זה כבר מעבר לעבודה הם כמו משפחה וכולם אהבו אותם. בקיצור בלי דנה ולינתן הטיול הזה היה שונה ואפילו פחות כיף אז תודההה וכמובן גם לקבוצה של הישראלים שלא ציפיתי שאתחבר לכל אחד ואחד מהם.
