שלום לכל הקוראים, שמי הילה מתל אביב ואני בת 15.
קשה לי טיפה לסכם את כל החוויה העצומה הזאת בכמה מילים בודדות, לכן אעשה את זה טיפה ארוך:
לפני הכל, אני חייבת להמליץ
**בדחיפות** לכל ילד וילדה שיושבים בחופש הגדול משועממים להם בטלוויזיה וצמודים לפייסבוק ולסמארטפונים, לעזוב את הבועה כאן בישראל ולצאת לחופשה של שבועיים (ממליצה אפילו ליותר!) בסאמר סקול!!! לומדים שם שלוש שעות ביום, שופינג שלוש שעות ביום, מכירים חברים חדשים מכל העולם! וגם חברים יקרים לליבי בארץ
!!!!!
המשפחה שלי כל יום ויום שאלה אותי אם אני מתרגשת לסאמר סקול ואמרתי במהירות לא. אני טיפוס שלא מתרגש מדברים עד שהוא באמת חווה אותם. עוד הייתי לפני הסאמר סקול בקורס מש"צים שזה באמת גם חוויה עצומה כמו הסאמר סקול וחשבתי שהסאמר סקול סתם מיותר (אבל מסתבר שטעיתי ובענק!!!!!!!! )
כשבאתי לסאמר סקול באתי עם אחותי התאומה טל ואחותי הגדולה שיר. הן חלק בלתי נפרד ממני ולא יכולתי לחוות את המסע שלי בלעדיהן ♥
באנו לשדה תעופה עם אבינו, נשק אותנו לשלום וזהו. לא נשארנו איתו מלא זמן כי כבר באתי עם המשפחה שלי לקיימבריג'
, ועדיין לא התרגשתי מהספק...
חשבתי לעצמי בהתחלה שכולם יהיו סנובים ואני חייבת לציין שלא הכרתי את הפרצופים שלהם עדיין כי אני לא הייתי במפגש באותו היום.
קיצר, למעשה שתי הבנות הראשונות שיצא לי לדבר איתן הן שיר ריפשטיין ונגה כי הן היו לפנינו בתור למזוודות והן כל דקה ודקה צחקו אז הייתי חייבת לדעת מה הבדיחה. ואז הבנתי שהן צוות צחקניות שמכל פיפס קטן הן משתוללות וצוחקות כמו משוגעות
אז הבנתי שהן יהיו חברות טובות שלי בטיול הזה :)
יצא לי להכיר את דנה ולינתן ובאמת מהרגע הראשון ידעתי שיהיה סיפור איתם ושהם
מדהימים ♥♥♥♥♥
לאחר מכן עלינו על המטוס וכולי חששות "ומה אם לא אתחבר לאף אחד?" "אם לא אצליח עם האנגלית שלי"(כי הייתי ממש גרועה באנגלית) "ומה אם לא יהיה לי כיף?!" "ואם אתגעגע יותר מדי?(כי שבועיים בלי המשפחה זה המון זמן ועוד זה בזמן של מבצע "צוק איתן")
המטוס עשה לי כאב ראש
ומחכה כבר לנחיתה :P
נחתנו וחטפתי שוק של החיים כי למעשה בעצם קלטתי שאנחנו לא בארץ עוד אלא באנגליה!!!!!!!
פעם ראשונה שלי באנגליה היפה והראש שלי רק "שופינג,שופינג,שופינג!!!!!!! "
נסענו באוטובוס עד לקיימבריג' ונבהלתי כי היו שם מלא ילדים מחו"ל ואנחנו למעשה החדשים וזה קשה להיות
החדשים עד שבסוף נורא השתלבתי עם הילדים מחוץ לארץ והכל היה טוב ויפה
ישר שבאנו לשם, קיבלנו מבחן שיא הקשה! חשבתי שהוא יהיה קל כי זה היה שאלות אמריקאיות אבל למעשה הן הכשילו אותי ממש עד שירדתי לA2 .
(אבל בשבוע השני העלו אותי לB2)
אחרי המבחן הלכנו לפארק והיה כיף כי הצלחתי להכיר מלא ילדים!
אחר כך הלכנו ברגל לארוחת ערב שהוא לא היה בקמפוס אלא רחוק ממנו ,כך שחושבים על זה שבועיים כל היום הלכנו לשם אז עשינו כושר :) האוכל היה מגעיל ממש אבל הוא השתפר מיום ליום ואפילו עכשיו אני מתגעגעת לאוכל הזהההההה :(
הכרתי כמה מדריכים בדרך שתמיד אזכור אותם כמו סוזאנה, דני , כריסטופר, מרטי, קרלוס
ועוד... הם תמיד אירחו חברה כשהיה צריך וגם כשלא.
היינו במלא אטרקציות כמו הלונה פארק, גלגל הענק, במחזמר "Wicked" , באולינג, בארמון באקינגהם, מאדם טוסו וקובן גארדן .
כמובן שבדרך יצא לנו לעשות מלא מלא שופינג וקניות ממלא חנויות.
כבר היה לי את ההרגל לשאול כל ילד וילדה שעוברים "Where are you from?" וכך נוצרו שיחות ועד היום אני איתם בקשר בפייסבוק ובוואטצאפ. לילדים שנשארו שם 4 שבועות אני חטפתי הלם כי איך אפשר לעזוב חודש רק בשביל הסאמר סקול, וכשעזבתי הרגשתי שהייתי רוצה להישאר שם ל4 שבועות גם במקום שבועיים כי לא מיציתי.
אני בחיים לא אשכח חוויות מצחיקות ואירועים קורעים מצחוק כשקרו לי שם. בנוסף, גם לא אשכח את החוויות שקרו לנו בתור הקבוצה של הישראלים. הכנסנו גם רוח ישראלית לקמפוס וזה הוכיח במסיבות, בשיעורים כל יום ויום וגם לימדנו מלא ילדים מחו"ל מילים ומשפטים בעברית. אבל הכי חשוב- הראנו לכולם מה זה אופי ישראלי ואני בטוחה שאנחנו נחסר להם.
אני זוכרת עד עכשיו את המסיבת מים כשהייתה לנו בין כל הישראלים וזו הייתה החוויה שהכי חקוקה לי בראש! היא ממש גיבשה אותנו. אפילו שמנו לב שמרוב השמחה וההילולה אחרים מחו"ל הצטרפו לקראתנו והיה כל כך כיף שאי אפשר בכלל לתאר, כמו סצנה מהסרטים!
אני חושבת שהסאמר סקול הפך אותי לבוגרת יותר, אחראית יותר וגם שיפר לי לגמרי את האנגלית שלי מאיך שהיא הייתה פעם!
רכשתי לעצמי מלא חברות חדשות ואני בטוחה שאני אשמור איתן על קשר השנה וגם בשנים הבאות.
לסיכום, אני ממליצה לכל אחד להיות כאן בקיימבריג' לחוות את הסאמר סקול כי באמת שזו חוויה עצומה ואדירה במינה. אני כבר חוסכת כסף להיות שם שוב. אוהבת , הילה.
