מדריכים מעדכנים מהשטח

סאמר סקול יומן מסע הוא המקום לקרוא את סיפורי המדריכים בזמן אמת.
כל שנה בזמן אמת המדריכים מדווחים מהשטח, מה עשינו היום, כל הצחוקים שהיו, סיפורי אהבה חדשים... תקראו ותבינו באמת מה זה סאמר סקול !

היום החמישי - 07/11/2019

שלום לכולם! הנה עבר יום חמישי, יום נוסף ותכף נגיע לסוף השבוע ואנחנו לא מאמינים כמה מהר הדברים קורים! ...
קרא עוד
כניסה ליומן מסע

הפרופיל שלי
  • כינוי:

    אליה

  • מרכז: ברייטון
  • יצאתי בקיץ: 2014
  • שלח דואר אלקטרוני לחבר
    • השם שלי:
    • המייל שלי:
    • הטלפון שלי:
    • נושא:
    • תוכן ההודעה:
    •      
       
הפרופיל שלי

אליה עבודי  (אליה)

היי, קוראים לי אליה, אני עולה ...

דניאל ולדמן 

היי, אני דניאל והייתי בסמאר ...

ספיר שלמה  (סאפ)

היי , אני ספיר שלמה מעומר, ...

מאי בוכניק  (מאי)

אני מאי בוכניק ממחזור ברייטון ...

אורי עמר  (אורי)

הייייייי קוראים לי אורי עמר ...

אילן קננוביץ'  (קנקנוביץ')

hellooooooooo   אני מצטער ...
לכל סיפורי המחזור

היי,

קוראים לי אליה, אני עולה לכיתה ט' ואני גרה ברמת גן. 

בהתחלה, כשהיינו במפגש, הכרתי בערך שלוש בנות שאיתן דיברתי ועם השאר היה קצת מביך, כי לא ידענו ממש מה להגיד ולא היה כל כך זמן, זה היה יותר מה יהיה וסתם לראות אחד את השני. 

כשהגיעה השעה לצאת לשדה התעופה (בערך 20 דקות אחרי שגרמניה ניצחה את ארגנטינה) הייתי כבר ממש לחוצה כי הכרתי רק שתי בנות שאיתן דיברתי בווצאפ. כשהגעתי לשדה התעופה ונפרדתי מאבא שלי (למרות שעוד ראיתי אותו בדיוטי פרי כי גם הוא טס לקולומביה - 40 דקות לפניי!) כולנו כבר היינו ביחד וראיתי שכולם נחמדים ודיי הבנתי שיהיה לי ממש כיף אם הכל יימשך ככה. 

כשהיינו בדיוטי פרי כבר היה ממש כיף, והיה צחוקים וכמעט כולם התרגשו לקראת העלייה למטוס. 

במטוס חיכינו בערך 10 דקות מהרגע שישבנו עד תחילת ההמראה כי נכנסנו אחרונים וישבתי ליד שובל, שהיא אחת הילדות שהתחברתי אליהן וליד מאיה המדריכה. מאחורינו ומצידנו ישבה משפחה מאוד פטפטנית שכל הטיסה הילדים שלה רצו וקפצו כל הטיסה וההורים ישבו מאחוריי או נעמדו לידי ונשענו לי על הכיסא מה שהיה קצת מעצבן, אבל בסה"כ היה נחמד. 

כשנחתנו חיכינו לאוטובוס שייקח אותנו לברייטון, כשהוא הגיע חיכתה לנו נסיעה של כשעתיים שאני חושבת שכולם נרדמו בה (אני כן, אז אני לא יכולה להגיד.. חחח). 

כשהגענו, מדריך בשם בן הראה לנו את החדרים ונתן לנו מפתחות ואמר לנו שעוד חצי שעה צריך להיות ליד הכיתות בשביל המבחן רמה (שהוא בעיקר על אוצר מילים, למרות שהיו שם מילים שבחיים לא שמעתי).

אחר כך, הלכנו להתארגן לפני ארוחת הערב (שבאותו הערב היתה מזעזעת אבל חוץ ממנה ועוד איזה יומיים דווקא היה אוכל טעים), ואז היתה לנו עוד שעה והתחילה פעילות הערב, אם אני לא טועה היה בליינד דייט, שהיה ממש מצחיק. 

בעיקרון יש סדר יום: 

השקמה (של המדריכים שבאים לצרוח ולשיר במסדרון) - בערך 7:30

ארוחת בוקר - 8:00

שיעור בוקר*\פעילות בוקר - 8:50 להיות במיטינג פוינט 

הפסקה - 10:30

שיעור שני\פעילות שנייה - 11:00 

ארוחת צהריים - 12:30

פעילות צהריים\שיעור - 13:50 במיטינג פוינט

הפסקה - 15:30

פעילות\שיעור - 16:00 

ארוחת ערב - 18:30

פעילות ערב - 19:50 במיטינג פוינט

כיבוי אורות - 22:30 (אף אחד לא ממש שם על זה) 

יש בין הארוחות לשיעורים או בין השיעורים לארוחות הרבה זמן פנוי, להיות עם חברים או סתם לשבת על הדשא או לנוח. 

(*יש רק שני שיעורים ביום, תלוי אם זה בצהריים או בבוקר). 


האמת היא, שאת הימים הראשונים, אני לא ממש זוכרת, אני זוכרת בכללי מה עשינו בערך אבל לא בסדר זמן נכון, אני רק יכולה להגיד, שכולם אמרו לי שיהיה ממש קשה בימים הראשונים ושיכול להיות שאני לא אתחבר כל כך בהתחלה, ולא להתבאס לחכות קצת, וזה ממש לא היה נכון לגביי, דיי מהר מצאתי את החברים שלי, הבנתי את מי אני ממש אוהבת ואת מי קצת פחות (למרות שאני ממש אוהבת את הקבוצה הזאת, ולא היה מישהו אחד שלא אהבתי). הבנתי שזכיתי בקבוצה ובמדריכים ממש טובים. 

אני דיי בטוחה, שהפעם הראשונה שיצאנו מהמרכז היתה למרכז ה-sea life בברייטון, היה ממש מדהים, ראינו מלא דגים קטנים ממש או ענקיים ותמנון ומדוזות ואפילו כרישים קטנים, ואח"כ הלכנו לטייל קצת בברייטון והיה לנו זמן חופשי (לקנות, לטייל, לאכול להיות בשירותים חחח), היה ממש כיף באותו כיף, אפילו שאיבדתי את הארנק שלי, או שגנבו לי אותו, והיו בו בערך 60 פאונד ו20 שקל מה שהיה מבאס אבל באמת חיפשנו בכל מקום, ואחד הדניאלים מהקבוצה (היו 4! דניאל הגבוה, דניאל הנמוך, דניאל שמש ודניאל הבת) ממש עזר לי והלכנו לכל חנות שהיינו בה לשאול ואף אחד לא מצא. 

 כמה ימים אחר כך, נסענו ללונדון והיה ממש כיף ובאו איתנו המדריך וויל (שאותו ממש אהבתי והוא היה ממש מצחיק, וכמה ילדים לימדו אותו להגיד דברים בעברית, היוש, ביוש אתם חמודים ועוד כאלה), היינו בגלגל ענק (london eye), ובבקינגהאם פלס, בכיכר טרפלגר ומשם היה לנו קצת זמן חופשי, ואז הלכנו לאכול פיצות ביחד (שהיו ממש טעימות). 

כשחזרנו כמעט כולם ישנו או שרו, ואני לא בטוחה אם שם זה התחיל, אבל כל פעם כשהייתה נסיעה והתקרבנו ליעד, יואב המדריך היה הולך לרמקול ואומר wakie wakie וזה היה ממש מצחיק. 

יום אחרי היינו בthorpe park שזה מין לונה פארק רק הרבה יותר מגניב, עם מתקנים הרבה יותר מפחידים, שלמרות שאני פחדנית עליתי על איזה רכבת הרים ממש מגניבה, ואחר כך דיי רציתי להקיא כל היום אבל זה היה ממש שווה את זה. באותו יום, נאבדו לי שוב 20 פאונד (מה שהגיע כבר ל500 שקל) וכבר בכיתי קצת, אבל לפחות נשאר לי עוד כסף. כדאי ממש להביא חגורת כסף, כי אחרי שנאבדו לי בערך 80 פאונד חברה השאילה לי, וזו היתה הפעם האחרונה שנאבד לי כסף בטיול הזה. בפעם השנייה שהיינו בלונדון זה היה חצי יום, יצאנו ישר אחרי הלימודים, ובאו איתנו איזה שלושה מדריכים (ג'ו!) וראינו את מלך האריות, שאפילו שזו היתה פעם שנייה שלי, עדיין היה מדהים. והיינו במדאם טוסו, והיה מין מסלול אימה כזה, שהיה ממש לא מפחיד. 

יש ילדה, שקוראים לה דור, שקראה לי כוכבה, בכלל שלבשתי איזה חולצה של כוכבים כזה, וזה היה ממש מצחיק, והיא כל בוקר העירה אותנו והיא הלכה במסדרון עם השיר הזה שנאפי.

והשעון המעורר היה summer של קלווין האריס. 

 

זו היתה חוויה מדהימה, היה לי כיף עם כל אחד מהאנשים שהיו שם,זכיתי בקבוצה ממש טובה, ובמדריכים מקסימים, אני ממש מתגעגעת לכולם, להשקמה של ליוי וג'ני, לשבת ולנגן יחד בגיטרה עם יואב, לשבת במסדרון מלא בנות עם מאיה, לקום בבוקר וישר לראות את שי ואורי, את שי צורחת על השחפים, כשטחנו יחד כל כך הרבה ממתקים, את הנסיעות באוטובוס, להתגנב לחדרים של הבנים, לצחוק עם כולם ואפילו לתפוחי אדמה בכל ארוחה אני מתגעגעת.


אני ממש מקווה לחזור שנה הבאה לברייטון SmileysSmileys

    לסיפור המלא    בחזרה לקהילת ילדים
3
0
התמונות שלי סרטונים שלי

לאלבום התמונות המלא

  • שלח קישור לחבר
  • לפורום סאמר סקול וסאמר קאמפ
  • חזרה לקהילת ילדים


  • שלחו מייל לחברים ואתם בהגרלה