דורון

אז איך מתחילים לסכם חוויה כזאת מטורפת ומיוחדת בסיפור אחד. אני מרגישה עדיין מוצפת ברגשות מהחוויה הזאת אפילו שכבר עבר זמן. התקופה הזאת הייתה חד משמעית הכי מדהימה שהייתה לי אי פעם, הכי עוצמתית, הכי מהנה, הכי מיוחדת והכי משמעותית שאי אפשר בכלל לדמיין כמה.

אני דורון, בת 15, והחלטתי לצאת לסאמר סקול בפעם השניה בחיים שלי.
בחופש שעבר הייתי בסאמר סקול ובאתי עם הרבה חששות. מי יהיו החברים שלי, איפה אני אשן, אם האוכל יהיה טעים, אם אני אכיר הרבה אנשים ועוד הרבה שאלות שאי אפשר שלא לחשוב עליהן. כבר בהתחלה כל החשש נעלם וכבר לא הייתי בלחץ מכלום וכל כך נהנתי שלרגע אחד לא רציתי שזה יגמר.

השנה החלטתי לטוס שוב למרכז ברונל שנמצא באוקסברידג' שבאנגליה. מרכז ברונל הוא מאוד גדול, יש בו אגם, הרבה איזורים יפים וביניים שונים, הרבה מקומות לשבת עם חברים ואפילו יש שם סטארבקס בתוך האוניברסיטה. וכמובן שוב מתחילות השאלות של עם מי אני אתחבר ומה יהיה. אבל לא הרגשתי לחוצה, הרגשתי מאוד סקרנית ומתרגשת שאני זוכה לחוות את החוויה הזאת שוב.

אני החלטתי לצאת לבד, אני יודעת שלפעמים זה יכול להיות מלחיץ שאתה בא לבד ולא מכיר אף אחד אבל עבורי ידעתי שזה מה שנכון לי. ישר כשהגעתי לשדה כבר הכרתי הרבה מהילדים ולא הרגשתי לבד לרגע אחד. להפך, דווקא הרגשתי מאוד משוחררת להיות מי שאני ולהכיר את מי שאני רק רוצה. חוץ מזה שבכלל לא צריך להיות לחוצים מלהיות לבד כי בסופו של דבר כולם שם רוצים להכיר חברים ואין סיבה שלא תתחברו לפחות אחרי כמה ימים, אי אפשר שלא להתחבר שאתה ככה עם אנשים וחווה חוויות שאי אפשר לתאר במילים כמה הן מחברות בין ילדים שמכירים מעט זמן. ואפילו שזה מעט זה הרגיש לי כאילו אני מכירה אותם הרבה.

בתקופה הזאת למדתי המון על עצמי, גם דברים שלא ידעתי וגם ‏דברים שמעולם לא היו לי. יצא לי להכיר חברים לחיים, אם זה החברים מהארץ שאני איתם בקשר ובטוחה שגם נשאר. אנחנו מדברים כל יום ונפגשים הרבה ובאמת שהם חברים לחיים. כמובן גם חברים מהעולם. הכרתי הרבה חברים מברזיל, איטליה, טורקיה, יפן ועוד הרבה מדינות שעד היום אנחנו בקשר איתם. יצא לי לדבר הרבה אנגלית וללמוד עוד ממה שידעתי ואפילו יצא לי ללמוד כמה מילים בשפות שונות מהחברים מהעולם. יצא לי לטייל במקומות שלא הכרתי עם אנשים מדהימים שמעולם לא הייתי מכירה ללא החווה הזאת.

במהלך השבועיים יצאנו להרבה טיולים בלונדון, באוקסברידג׳ ובעוד הרבה מקומות. היינו בלונה פארק, מאדם טוסו, אולפני הארי פוטר, לונדון איי ושוב בעוד המון מקומות. בחלק מהימים היה לנו שיעורים שהאמת היו כיפים, הכרתי בשיעורים חברים מהעולם ולמדתי דברים חדשים. בשיעורים כמובן גם יש פרזנטציה באנגלית מול עוד ילדים שזה גם מאוד חשוב ונותן הישגים חשובים לחיים ובאמת שזה לא כמו שיעור רגיל. הייתי גם בפעילויות עם החברים מהעולם ומהארץ. רוב הפעילויות היו במגרש והיה ממש כיף ועשינו מלא צחוקים. במהלך היום היה לנו גם זמן חופשי שהיינו מלא מלא ילדים מהעולם יחד עם שירים ומדברים וצוחקים ורוקדים ואי אפשר להסביר במילים כמה היה כיף ומיוחד. לגבי האוכל, נכון לא תמיד פשוט לא לאכול את מה שאתה רגיל אליו ואוכל בבית, אבל גם אני אחת שמאוד בררנית באוכל והצלחתי להסתדר, אולי בהתחלה זה קצת קשה אבל בקלות מוצאים מה לאכול בסופו של דבר.

בנוסף, אני יודעת שלפעמים הכל יכול להיות מאוד מלחיץ. אבל תמיד תזכרו שיש שם איתכם גם מדריכים שתמיד עוזרים כל פעם שצריך ותמיד אפשר לדבר איתם. המדריכים הם מעבר למדריכים בחוויה הזאת ואין סיבה להיות לחוצים לרגע. כמובן שאני גם רוצה להגיד תודה לגילי ועמית שהיו המדריכים הכי מדהימים שיש.

לסיום אני יכולה להגיד שכל יום ויום שמה זה סיפור וחוויה שאי אפשר להסביר במילים כמה זה מדהים ומטורף. כמובן שהייתי יכולה לספר עוד הרבה מאוד אבל עדיף לחוות מאשר לשמוע!