טוב אז איך אפילו מתחילים יצאתי לסאמר סקול לבד וכלכך פחדתי שאני לא אצליח להתחבר אבל מהרגע הראשון כלכך הרבה ילדים נכנסו לי ללב!
בשדה כולנו ישבנו יחד היינו מאוחדים ומחוברים וגם כשהיה טיפה קשה ידענו להרים אחד את השני. הטיסה ללונדון הייתה הטיסה הכי מצחיקה שהייתה לי ושם הבנתי שלבד אני לא אהיה.
הגענו לחדרים התמקמנו והלכנו ביחד לאכול וגם כשהאוכל היה לא וואו צחקנו על זה והסתכלנו על הצד החיובי. בכל הטיולים דיברנו התחברתי עם ילדים מהארץ ומהעולם בצורה שלא חשבתי שאני אצליח, כלכך הרבה ילדים נכנסו לי ללב והפכו להיות חלק בלתי נפרד ממני.
ברונל הפך להיות מסתם מקום לבית השני שלי. אני מרגישה שחלק מהלב שלי נשאר שם אבל אצלי תמיד ישארו האנשים החוויות הרגעים הטובים וגם הרגעים הפחות שגם בהם הרמנו ותמכנו אחד בשני.
מה שבטוח שאני אתגעגע לכל שניה שהייתה לי באנגליה עם כולם!! למדתי המון על עצמי ולעזוב היה הדבר הכי קשה שחוויתי בטיול. זאת חוויה מ-ט-ו-ר-פ-ת והייתי מוכנה לעשות הכל כדי לחוות את זה שוב בפעם הראשונה! אני גאה בעצמי ובחברים שלי על המסע הפסיכי הזה ואני מתגעגעת מחכה כבר לפגוש את כל החברים שלי מהארץ ומהעולם שוב!
