קוראים לי מיקה רוטמן וטסתי למרכז ברונל הקיץ. השבועיים שבהם שהיתי בברונל היו השבועיים הטובים בחיי, השבועיים האלו עברו כל כך מהר שאני לא מאמינה שזה כבר נגמר. אלו היו שבועיים מלאי חוויות מעצימות שלא אשכח לעולם. הכרתי המון אנשים שלא אשכח בחיים, כל אחד ואחת מהם נכנס לי ללב כל כך מהר אך כל כך חזק ורכשתי המון חברים לחיים שאני בטוחה שאשמור איתם על קשר.
רק כשהגעתי לשדה ופגשתי את כל הקבוצה זה הכה בי פתאום שאני עוזבת את המשפחה שלי לשבועיים וטסה לבד ללונדון עם אנשים שאני בקושי מכירה, בהתחלה חששתי אך מהר מאוד הבנתי שאין ממה לחשוש, כולם היו כ"כ נחמדים ומהר מאוד התחלנו לדבר אחד עם השני ולהתחבר.
השבועיים האלו היו מלאי אטרקציות מדהימות ומהנות. טיילנו המון בלונדון, היינו ב- London Eye, בביג בן, בלונה פארק, במחזמר של מלך האריות ואפילו נקלענו בטעות לפרימיירה של הסרט אופנהיימר שמשדור עכשיו בקולנוע וכל השחקנים הכי מפורסמים היו שם.
לטוס לסאמר סקול ובמיוחד למרכז ברונל הייתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי. קודם כל, כל האנשים בברונל היו הכי נחמדים שיש, אנשי הצוות, הילדים ממדינות אחרות, והכי חשוב הקבוצה שלנו - גילי ועמית המדריכים הכי טובים שיש ללא ספק והילדים אשר נכנסו לי ללב אחד אחד ואני אתגעגע אליהם. דבר שני, בזכות החוויה הזאת למדתי על עצמי המון, למדתי המון על אנשים ממדינות אחרות ומהם. בזכות השיעורים והפעילויות ערב זכיתי להכיר אנשים ממדינות אחרות כגון: איטליה וברזיל.
העצה שלי למי שמתכנן לטוס לסאמר סקול היא לבוא בראש פתוח, לתת הזדמנות לדברים חדשים ולהכיר אנשים חדשים (מהקבוצה וממדינות אחרות) והכי חשוב זה לצאת מאיזור הנוחות שלך, זה משפר את החוויה בכמה רמות ונותן הזדמנות להיות באמת מי שאתה. בסופו של דבר כולם באים במטרה למצות את המיטב מהשבועיים האלו ואני חושבת שזאת הדרך הכי טובה לוודא שזה יקרה.
אחרי שחזרתי לארץ הרגשתי תחושת ריקנות מסויימת אך בו זמנית הוצפתי באושר, זה היה מוזר פתאום לקום בלי הצעקות במסדרון ומבלי לראות את החברים שהייתי איתם כל יום כל היום במהלך השבועיים האחרונים. אך מצד שני כשהגעתי לארץ התחלתי לעכל את החוויה הזאת וזה הציף אותי באושר ובגעגוע.
לסיום רציתי להגיד תודה לקמפוס, לגילי ועמית המדריכים המושלמים ולקבוצה המדהימה שלי שהפכו את החוויה הזאת לחוויה הכי טובה שיש ובאמת שלא יכלתי לבקש יותר טוב.
