איך מתחילים בכלל לסכם שבועיים כאלה
סוף סוך פגשנו את כולםםם בנתב''ג ולמרות שהמדריכים התעוררו עוד מוקדם יותר ממנו כדי להגיע לנתב''ג הם היו הכי נחמדים שאפשר לבקש ומרגיש לי שממש זכינו בהם.
אסיף ומיכל הייתם המדריכים הכי טובים ומדהימים שיש.
למרות שדיברנו כולם בוואטסאפ ובאינסטגרם לפני הטיסה עדיין לפגוש אותם פנים מול פנים היה ממש מרגש ומלחיץ.
ישר בטיסה כבר פגשתי את קורין, הראל ושי, הטיסה הייתה מעייפת ובכל זאת רוב הזמן נשארנו ערים ודיברנו מלא עד שלא יכולנו יותר ונרדמנו.
כשהגענו לברונל עוד לא באמת הכרנו אחד את השני אבל כבר ידעתי שהם יהיו חברים לחיים.
אחרי שהגענו ללונדון ואז לברונל כבר דיברנו קצת עם אנשים והכרנו אחד את השני טוב יותר ופגשתי את ירדן וישר התחברנו וצחקנו וגם עכשיו אנחנו עדיין שומרות על קשר.
הכי כיף היה לבלות במטבח שלנו או של המסדרונות האחרים עם כולם, כשתומר הראתה לנו את הכיראוגראפיה שלה לריקוד בתחרות, ה2 ימים האלה שהביאו לנו פיצה לארוחת ערב, הקידוש כל שישי עם התירוש המוגז, וללכת לסופר ולקנות בו גלידה גם כשירד קצת גשם, לבלות עם אלה והחברות היפניות שלה, כשפגשנו את מטילד ולואיז מצרפת, לעבוד בקבוצות עם ילדים מברזיל איטלה וצרפת, הערב משחקים יפניים שהיפנים ארגנו ולרכל על אנשים ברחוב בעברית או כששיחקנו חתלתול על הרצפה במסדרון עם ירדן הילה וליאל והכי הכי כיף היה במסיבות.
הגעתי עם בת דודה שלי ולמרות זאת את רוב הזמן בילינו כל אחת עם חברים אחרים ולפעמים ביחד עם עוד ילדים אבל אף פעם לא נשארנו לבד.
פגשתי מלאא חברים מארצות שונות ומהארץ ולמדתי מהם קצת צרפתית, איטלקית, יפנית ומילה אחת בפורטוגזית וגם לימדנו אותם קצת עברית.
הגענו 2 קבוצות, בוגרים וצעירים ובכל זאת התחברנו גם איתם למרות הגילאים השונים.
לא הייתי באנגליה לפני וכשיצאנו לטיולים ראיתי כמה יפה שם ובמיוחד אהבתי את Camden market ואת Thorpe park ובערך כל מקום של אוכל שלא היה החד''א.
הטיולים היו הכי כיפים שהיו לי אי פעם ועוד יותר טובים כשקלואי המלכה הציונית שלנו יצאה איתנו.
מימי הדמות ועמנואל היו הכי חמודים ומהממים איתנו ומי שלא הולך לפגוש אותם שנה הבאה פיספס.
לא ממש ידעתי הרבה על סאמר סקול וחברה שלי הכירה לי את זה ואני ממש לא מתחרטת שהלכתי בסוף. זאת הייתה חוויה שאני בחיים לא אשכח והכרתי אנשים מדהימים ואם הייתי יכולה הייתי עושה את זה שוב בלי שום ספק.
הגעתי ממקום שהייתי בו ילדה שלא כ"כ דיברה עם אף אחד ותמיד עם אותם בנות שהיו היחידות שנחמדות אלי כי לא היה לי אף אחד חוץ מהם וחזרתי ילדה שונה לגמרי עם הרבה יותר ביטחון והרבה חברים חדשים מכל הארץ.
זה כבר נהיה ממש ארוך ויש לי עוד מלא לכתוב אבל צריך לעשות גם סיכום לסיפור הארוך הזה אזזז...
לסיכום, אמרו לנו שהימים הראשונים תמיד מלאים בגעגועים הביתה ורצון לחזור אבל לא שמתי לב בכלל איך הימים עברו ופתאום אני בבית כותבת סיכום שמרגיש לי שלעולם לא יוכל לסכם את מה שעברתי שם. אוהבת את כולםםם ומתגעגעת מלאאא
