נועם

אז סמאר סקול..

איך אפשר לסכם ומאיפה להתחיל בכלל? עצם זה שצריך לכתוב סיפור אני כבר מתרגשת ומתגעגעת להכל.. טוב אז קוראים לי נועם וכבר מלא זמן רציתי לטוס לסמאר סקול.

את הקמפוס סמאר סקול אני מכירה כבר משנה שעברה שאחים שלי טסו כל אחד למרכז אחר והחלטתי שאני חייבת לטוס השנה לברונל.

וזאת ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי.

החוויה עוד התחילה במפגש ברמת אפעל שלצערי לא הצלחתי להגיע בגלל סגירת כבישים אבל עדיין התרגשתי ואני חושבת שזה גרם לי להתרגש עוד יותר כי חיכתי כבר לפגוש את החברים.

ואסיף ומיכל מדהימים, עוד לפני הטיסה הם ענו לכל שאלה ששאלנו.

טסתי לבד, פחדתי שאני לא אתחבר ושאני אהיה לבד.. אבל התחברתי,
לא הייתי לבד וזאת החוויה הכי כיפית שהייתה לי עד עכשיו.

השבועיים האלו עברו כל כך מהר ועברנו כל כך הרבה ביחד, היינו ממש כמו משפחה ובמיוחד שהמדריכים רק הוסיפו.

ביום הראשון הגענו לנתבג, זה היה נורא יפה לראות שמנהל הקמפוס וגם תמר באו ללוות אותנו. כבר במהלך הטיסה התחלנו להתחבר.

אחרי טיסה של 5 שעות נחתנו בשדה תעופה בלונדון. הגענו לברונל ועשו לנו סיור בקמפוס. אחרי הסיור ישבנו ביחד ודיברנו וצחקנו. יותר מאוחר קיבלנו חדרים והם היו מבריקים. בערב נפגשנו מתחת לביניין וחגגנו להילה יום הולדת.

ביום השני הלכנו לאוקסברידג׳ וכולם התרגשו כי באו, יום שופינג ראשון.. ובואו אין כמו שופינג.

יום אחרי יום (רוב הימים בתכלס) יצאנו מברונל והלכנו לטייל ברחבי לונדון.

בשבוע הראשון הלכנו לאוקסברידג׳, לאוקספורד, למוזיאון של הארי פוטר ועוד..

אני חושבת שהטיול האהוב עליי היה במוזיאון של הארי פוטר, המוזיאון היה מדהים ואני גם ראיתי הארי פוטר, לא אהבתי במיוחד את הסרטים אבל ממש התרגשתי שבאנו והייתי שמחה לחזור לשמה שוב.

בכל ערב הייתה פעילות אחרת, לדוגמא: היה ערב סרט, ערב דיסקו, ערב משחקים יפנים, ערב מצא את המטמון ועוד הרבה. אני חושבת שהאהוב עליי היה ערב דיסקו, היו וויבים כל כך כיפים והיו בדיסקו מלא ילדים מכל העולם והיינו כל הדיסקו.

בימי שישי כולם התלבשו בלבן וערכנו קידוש . הקמפוס דאג לחלות וליין, שרנו שירי שבת וזה היה מרגש והזכיר בית. ביום שישי השני הביאו לנו לארוחת ערב פיצות שהקמפוס דאגו לנו.

חשבתי שהשיעורים בכיתה יהיו סתם משעמים, אתם יודעים, עוד שיעור אנגלית רגיל.. אבל טעיתי, השיעורים היו כל כך כיפים. גם בשיעורים היינו עם עוד ילדים מברזיל, יפן, איטליה, צרפת ועוד.. אז דיברנו איתם באנגלית והם גם היו ממש חמודים, ואני חושבת שהאנגלית משתפרת וממש גם בגלל שעשינו עבודות עם ילדים ממדינות אחרות והצגנו אותם מול כולם.

השיעורים היו מדהימים שהלוואי עליי ללמוד ככה אנגלית לכל החיים.

ביום ראשון (23.7) הלכנו לטרופ׳ פארק. פגשנו ילדים ממרכזים אחרים וגם עלינו איתם על האבובים. עליתי שמה על רכבות הרים שבחיים לא חשבתי שאעלה אבל עליתי ואני לא מתחרטת. בהמשך השבוע השני הלכנו למאדם טוסו, לשופינג, למחזמר, להארמון האהוב על המלכה ועוד..

ב- 26.7 הלכנו לסיור בלונדון.

בבוקר עלינו על אוטובוס ונסענו לשיט, השיט היה ממש יפה וראינו משמה מקרוב

את הביג בן ועוד.. ירדנו מהשיט ועלינו על הלונדון היי, הנוף היה מהמם ולמען האמת כל הזמן שהיינו שמה בתכלס רק צילמנו תמונות.. ירדנו מהלונדון היי והתחלנו בסיור רגלי בלונדון.

אחרי הסיור הגענו למרכז קניות, הסתובבנו, אכלנו ואחרי שסיימנו שמה עלינו על אוטובוס וחזרנו לברונל. בערב חגגנו יום הולדת לתמר עם קאפקייקים ופיצות שאסיף, מיכל וענת דאגו לנו.

ביום האחרון ארזנו מזוודות ונסענו לשדה תעופה בלונדון ופגשנו שמה את עדן בן זקן .

הגענו לישראל, ירדנו מהמטוס ולקחנו מזוודות, אחרי שכולם לקחו את המזוודה כבר התחלנו להתגעגע ולבכות אבל נפגש עוד בהמשך. אחרי שעשינו תמונה אחרונה כולם התחילו ללכת לכיוון היציאה ופגשנו את המשפחות.

אז איך אפשר לסכם?

חוויה מטורפת של פעם בחיים (אם יצא לי לטוס שוב, אני אקח את ההזדמנות הזאתי מבלי לחשוב פעמיים) מי שרוצה לטוס לסמאר סקול, תטוסו, בלי לחשוב פעמיים (כמובן רק עם קמפוס שחושבים על הפרט הכי קטן ומתחשבים בכולם).

מפחדים לטוס לבד? תטוסו, כולם מתחברים מהר. פשוט תטוסו לסמאר סקול, חוויה של פעם בחיים שהייתי עושה הכל בשביל לחזור לשבועיים האלו שוב.

ובאמת שזכיתי בקבוצה הכי מדהימה שיש ובמדריכים הכי מדהימיםםם שהטיול לא היה אותו דבר בלעדיהם. ותודה רבה לקמפוס שדאגו לנו להכל.

וכמו שאומרים ״אל תבכה שזה נגמר, תחייך כי זה קרה״

ברונל 17.7-31.7-2023, תודה על הכל!!

נ.ב - סליחה שחפרתי