אגם

היי

קוראים לי אגם דמרי אני בת 15 ואני הולכת לספר על השבועיים הכי משמעותיים שהיו לי

שמעתי על כמה חברות שלי שהלכו לסאמר סקול והן אמרו שזה היה הדבר הכי כיף ומשמעותי שהן עשו אבל לא ידעתי עדכמה הן צודקות עד שלא הלכתי בעצמי

אני הייתי במרכז אסקוט מה-9.7 עד ה-23.7

רק שבועיים וזה הרגיש כמו חיים שלמים

אני הייתי אמורה לבוא עם חברה אבל זה לא הסתדר בשבילה בסוף, ולא רציתי לבטל אז החלטתי להישאר עם ההחלטה שאני נוסעת' בהתחלה הייתי לחוצה מהעובדה שאני טסה לבד פעם ראשונה עם אנשים שאני לא מכירה

אבל ברגע שההורים שלי הלכו מהשדה ונשארתי רק עם הילדים שבקבוצה הכל השתנה.

חילקו אותנו לשניי תורים והייתה בתור לידי ילדה שקוראים לה אביב ברגע שהתחלתי לדבר איתה התחברנו אחת לשנייה, ואני יכולה להגיד שהיא אחת החברות הכי טובות שאי פעם יהיו לי.

בשדה אני ואביב הכרנו את מעיין היא הייתה מאחורי ופשוט התחלנו לדבר כאילו אנחנו מכירות שנים

ביום הראשון שהיינו במרכז אני לא אשקר שנאתי כל רגע בגלל שישר אחרי הטיסה הביאו אותנו למרכז, וכולנו היינו עייפיםוהגענו למרכז ולאף אחד לא היה שקט אבל בערב כבר כולנו התחלנו להרגיש יותר טוב אני מעיין אביב אמה ודניאל (בנותמהקבוצה) התחברנו ממש ובערב החלטנו להסתובב קצת במרכז, לראות את המקום. וביום הזה הכרנו את אווה מרלן ופלוך בנות צרפתיות שממש בשנייה תחברנו אליהן.

שמו אותי בחדר עם שבע בנות, ואני יכולה להגיד שאף אחת מאיתנו לא ממש מתה על הרעיון, כי לא הכרנו כל כך אחת אתהשנייה, אבל בערב של היום הראשון ישר לפני השינה דיברנו במשך שעות ואני יכולה להגיד שאופיר והילה (המדריכות שלנו) ידעו מה הן עושות.

היום השני היה פשוט מושלם הרגשתי ממש בעניים ובעיקר לא האמנתי שאני באמת שם אכלתי ארוחת בוקר עם כמה בנותישראליות ועם הבנות הצרפתיות וממש נהנו ביחד האוכל לא משהו בכללי אבל האוכל של הבוקר היה מושלםםםםם.

אני שומרת כשרות אז היה לי קשה למצוא מה לאכול אבל הילה ואופיר (המדריכות שלנו) ממש עזרו לי בקטע הזה ואף פעםלא נשארתי רעבה בזכותן.

בפעם הראשונה שעזבנו את המרכז הלכנו למוזיאון של הארי פוטר וזה היה מושלםםםם הכל באמת,

אני והמשפחה שלי מעריצים את סדרת הסרטים הזאת כבר מאז שנולדתי והכי חיכיתי לאטרקציה הזאת בכיתי קצת שם כי ממש התרגשתי ונהנתי מכל רגע ואני בהחלט יכולה להגיד שזה האטרקציה שהכי נהנתי בה.

הימים עברו כל כל מהר והגיע יום שישי וכל הקבוצה הישראלית עשתה קידוש

המדריכות נתנו לי לקדש וממש התרגשתי מזה' אני תמיד עושה קידוש עם המשפחה שלי וזה ממש הרגיש כאילו אני עושה קידוש עם משפחה שיצרנו במרכז כל אחת מהבנות ממש נכנסה לי ללב

במהלך הזמן למדנו, גם לא היה החלק האהוב עליי אבל נהנתי כי הייתי בכיתה עם אנה אמילי יעל ומאי.

אני זוכרת איך תמיד צחקנו בשיעור על זה שאף אחד לא יכול להבין את מה שאנחנו אומרות ויכולנו להגיד מה שרצינו כמהשרצינו.

טיילנו במלא מקומות מדהימים בלונדון והיינו גם ״בת׳ורפ פארק״ שזה פרק ענק וכייפי ברמות,

שם גם הייתה לי הזדמנות להתחבר לעוד בנות שלא הכרתי כל כך, כמו עלמה אביב וגילי ופשוט שמחתי להיות איתןכשעשינו את כל המתקנים, וכשאכלנו ביחד אחר כך היה ממש ממש כיף

אהבתי מאוד גם את היום שהלכנו למדאם טוסו נהנתי כל כך והתרגשתי לראות את כל הבובות וזה היה נראה כל כך אמיתיבקטע מפחיד.

אחרי זה הלכנו לראות את מחזמר של "מלך האריות" פגשנו שם עוד ילדים ישראלים שהיו במרכז באת' דיברנו איתם והםהיו ממש חמודים.

המחזמר נגמר ממש מאוחר וכולנו נרדמנו בדרך חזרה.

ביום שבת הייתי צריכה להיפרד מהצרפתים כי הם עזבו

בבוקר אני זוכרת שכולן בכו את החיים שלהן ואני לא בכיתי אבל כן הייתי עצובה

פשוט לא קלטתי שאני לא אראה אותן יותר

אבל אחרי הארוחת בוקר הן אמרו לנו ביי אחרון מבעד לחלון ושם התחלתי לבכות

לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר זה הרגיש כאילו רק אתמול הכרתי אותן

ולפני ששמתי לב זה היה הזמן שלנו לעזוב, בבוקר כשראיתי את הבנות שבחדר מורידות את המצעים ומסדרות את המזוודהשלהן הייתי ממש עצובה.

כי רק לחשוב על העובדה שזה נגמר וצריך לחזור לארץ רק גרם לי לרצות להישאר.

שנחתנו בישראל ידעתי שזה נגמר רובנו בכינו והתחבקנו מלא עד שההורים היו צריכים להפריד בינינו.

האנשים שהכרתי שם אלה אנשים שאני בחיים לא אשכח החוויות שלנו ביחד הצחוקים הבכי' אלה חברות שאני לוקחת איתי גם לארץ

בנות שתמכו אחת בשנייה בכל רגע שצחקנו ביחד

ואני אסירת תודה על החיבור והקשר שאנחנו כולנו חולקים הנוכחות שלהן בחיי מביאה לי אושר.

יחד יצרנו אינספור זיכרונות שבחיים לא אשכח

עוד מעט עברו שבועיים מאז שחזרנו ואנחנו כולנו נפגשות מלא אבל אני תמיד אתגעגע למקום הזה ואני מתגעגעת להכלאני מתגעגעת לצחוקים בשעות הלילה המאוחרות עם הבנות שהיו בחדר איתי אני מתגעגעת לשיחות נפש שקיימנו

אני פשוט שמחה שהייתה לי אפשרות להכי את כל האנשים המדהימים האלה

ואני פשוט אוהבת אותם כל כך ומתגעגעת