עדי

קוראים לי עדי אני בת 14 והשנה קיבלתי את ההחלטה הכי טובה שיכולתי לקבל ויצאתי לסאמר סקול בעיר אסקוט! 

עברו כמה ימים מאז שחזרתי ואני עדיין לא מצליחה לעכל ולהפסיק לחשוב על החוויה המטורפת הזאת , לא יכולתי לדמיין חוויה יותר מהנה, כיפית, מלמדת , בונה ומעצימה כמו החוויה הזו. השבועיים האלו היו בשבילי השבועיים הטובים בחיי , אין ספק שעברתי חוויה של פעם בחיים שאני לעולם לא אשכח. 

 

זה התחיל מזה שלפני כמה שנים חשבתי לנסוע לסאמר סקול אבל השנה חשבתי על זה שוב, כל כך התלהבתי מהרעיון ומהסיפורים של אנשים שחוו את זה והבנתי כמה אני רוצה לחוות את זה גם. אז נרשמתי ובציפיה גדולה והמון התרגשות חיכיתי למפגש קבוצות וכמובן לרגע בו נגיד שלום להורים ונצא לעבר המסע הזה. כבר במפגש קבוצות ההתרגשות הייתה בשיאה. נהנתי כל כך לפגוש את כולם, את המדריכות אופיר והילה שליוו אותנו והפכו את החוויה הזו להרבה יותר טובה ואת כל החברים שהולכים להיות איתי במשך השבועיים האלו. במפגש שמענו קצת על מה שמצפה לנו ברגע שנגיע לשדה ועד הרגע שננחת. אבל שום דבר לא הכין אותי לחוויה האמיתית באמת. ששומעים אנשים מספרים על החוויה הזאת אי אפשר להבין ולדמיין את זה כמו שזה באמת, החוויה הזאת הייתה חד משמעית מעבר לכל הציפיות שלי. 

 

בלילה של הטיסה כבר לא יכולתי לחכות התרגשתי כל כך וידעתי שאני עומדת לפני יום ארוך ומרגש שבסופו יהיו לי עוד כמה חברות חדשות אבל את היום הזה סיימתי עם הרבה יותר מכמה חברות חדשות. כבר בשדה פתחנו כל הקבוצה שולחן גדול במקדולנדס הצלחנו להכיר אחד את השנייה, לדבר ולפתח חברויות חדשות.

אז אחרי כמה שעות מעייפות אך מהנות הגענו למרכז המושלם שלנו באסקוט, המרכז היה כל כך מרהיב, יפה וירוק. ישר ריכזו אותנו בחדר שנהגנו לקרוא לו חדר קורנפלקס( כי מידי פעם כשהיינו רעבים נישנשנו קצת קורנפלקס). אמרו לנו קצת כללים בסיסיים והסבירו לנו על החוקים ואז אמרו לנו עם מי כל אחת נמצאת בחדר, היינו החדר הראשון שהקריאו, היא הקריאה שבעה שמות. נורא נבהלתי ולא הבנתי איך אפשר להסתדר עם עוד שבע בנות בחדר ואחר כך אפילו הצטרפה עוד אחת אבל במבט אחורה אני מבינה כמה מגבש וחשוב זה היה לכולנו ואני כל כך שמחה שיצא לי להיות עם הבנות האלה בחדר ולחוות את הצחוקים והשיחות של הלילה. 

 

כבר בלילה הראשון כל החששות והדאגות נעלמו הבנתי שאני נמצאת במקום טוב והתחלתי להרגיש בבית , בבוקר עשו לנו מבחן רמה וחילקו אותנו לכיתות. הכרתי ילדים מספרד ,צרפת , איטליה ועוד... ממש נהנתי לדבר איתם באנגלית. בכל יום שהיינו במרכז היה לנו שעה וחצי שלמדנו אנגלית עם המורה ועוד שעה וחצי של לימוד יותר חוויתי וכיפי בקבוצות , כל שיעור היינו עובדים על פרויקט חדש ולאחר כל כמה שיעורים היינו מציגים את הפרויקטים לעוד כיתות. אחרי הלימודים הייתי יושבת לאכול עם הבנות מהקבוצה שלי, לפעמים האוכל היה טעים ולפעמים פחות אבל תמיד נהנתי לשבת עם כולן לדבר ולחלוק חוויות, מידי פעם המדריכות היו מצטרפות לאכול איתנו ואז הארוחה הפכה להרבה יותר מצחיקה ומהנה. אחר הצהריים ובערב היו לנו פעיליות כיפיות של ארדמור עם ילדים מכל העולם, ומידי פעם היינו עולות לחדרים אחרי הפעילות ערב ושרות צוחקות ורוקדות בסלון הגדול.

 

הימים האהובים עליי היו הימים שיצאנו מהמרכז וחווינו קצת את אנגליה יצא לנו לראות מקומות יפים, מרהיבים וחלקם אפילו  מפורסמים.  ביקרנו באולפנים של הארי פוטר , במאדאם טוסו הצטלמנו עם כולם, בביג בן, בארמון בקינגהאם, thorpe park, ברידינג, באוקספורד, במחזמר המרהיב והעצום של מלך האריות , ראינו את הנוף היפה מהלונדון eye עשינו שופינג ויש עוד כמובן... כל אחת מהאטרקציות היא פשוט חוויה עצומה בפני עצמה.

לרוב קיבלנו לארוחת צהריים lunch box שהייתה טעימה ולפעמים קיבלנו כסף לקנות ארוחת צהריים בחוץ ולהתפנק מאוכל קצת שונה ממה שבדרך כלל אכלנו.

תמיד תמיד גם במרכז וגם בטיולים הייתה אווירה טובה, מלא צחוקים ורגעים שאני לא אשכח לעולם . כל יום היה כמו חוויה אחת מטורפת שאפשר רק לדמיין. 

 

יש עוד המון סיפורים ורגעים שאפשר לכתוב ולספר עליהם  אבל אין שום דרך להסביר עד כמה היה מצחיק ועד כמה נהנתי בכל רגע ורגע. התקופה הזאת אומנם הייתה קצרה אך כל כך משמעותית בשבילי. זכיתי במדריכות מושלמות ובקבוצה מושלמת שנהנתי איתם כל כך. תודה רבה לכולם הסאמר סקול היה עבורי החוויה הכי טובה שיכולתי לחלום עליה!!!