אנה

היי, קוראים לי אנה אני בת 15 ורציתי לספר על השבועיים הכי טובים בחיים שלי.
 

הכל התחיל שאני ובת דודה שלי אמילי החלטנו שאנחנו רוצות חוויה משותפת ובהתחלה לא האמנו שזה באמת יקרה אבל לאט לאט זה יתקרב ובלי ששמנו לב כבר הגיע היום של הטיסה בהתחלה ממש נלחצתי שלא אצליח להכיר אנשים, או שזה לא יהיה כיף כמו שדמיינתי אבל איך שנכנסו לתור הראשון בשדה תעופה התחלנו להכיר ולדבר וכבר ממש התחברנו.

בשדה תעופה אני ואמילי הכרנו שתי בנות בשם יעל ומאי שהסיבה שכל כך התחברנו בהתחלה הייתה שהזמרת האהובה על כולנו הייתה טיילור סוויפט ומאז נהינו חבורה של ארבע תוך לילה אחד.

אחרי הטיסה הגענו סוף סוף למרכז, והמדריכות אומרות לנו שאנחנו נהיה בחדרים של 7 בנות. כולנו ממש פחדנו מהרעיון הזה, אבל כבר על הלילה הראשון התחברנו וכל לילה בחדר רק גרם לי להבין כמה שזאת הייתה ההחלטה הכי טובה שיש, כולנו התחברנו חיבור שלא היה קורה אם לא היינו באותו חדר ותמיד הייתה אווירה טובה ושל צחוקים שרק אנחנו מבינות.

התחלנו להכיר אנשים מחו״ל, וביום השני, אני יעל אמילי ומאי הכרנו ארבעה צרפתים שאיכשהו התחלנו לדבר ולצחוק ומאז ממש הפכנו לחבורה.
 

הפעילות חוץ הראשונה שלנו הייתה הארי פוטר, ולמרות שלא ראיתי את הסרט נהנתי בזכות האנשים שהיו איתי המשכנו לקניונים שבהם קנינו מלא שטויות ותמיד בסוף המבורגר ב five guys שאיכשהו בסוף היינו פוגשים את כל הקבוצה אוכלת שם.

הגיע יום שישי והצגנו את הפרוייקטים של השבוע ועשינו קידוש בערב
אחר כך ביום שבת היה יום מיוחד נסענו ללונדון ראינו את הביג בן, היינו בלונדון איי, היה שופינג במרכז קניות, את הארמון בקינגהאם ועלינו על הפלגה בסירה וכל זה ביום אחד.

בערב שחזרנו שמנו שירים בסלון שלנו בצרפתית עברית ואנגלית רקדנו וצחקנו עם כולם ועשינו את זה כמעט כל ערב.

ביום ראשון הלכנו ללונה פארק מטורף עם מלא מתקנים, היו תורים ממש ארוכים אבל נהנתי וצחקתי בכל רגע גם בתורים הכי ארוכים.

יום אחרי זה הלכנו ל Reading, ראינו נוף יפה וכמובן שהמשכנו לעוד מרכז קניות.
 

יום אחרי זה הלכנו לעוד יום בלונדון, הלכנו למאדם טוסו, הצטלמנו עם כולם, אחרי זה עברנו לעוד שופינג ובערב הלכנו לראות את המחזמר מלך האריות והנסיעה חזור כמו כל נסיעה הייתה מצחיקה ברמות למרות שכולנו רצינו לישון.
 

יום שישי הגיע שוב והצגנו פרוייקטים עשינו קידוש והפעם קיבלנו תעודות על הלימודים, כל פעם שמישהו מהישראלים עלה לקבל תעודה כולם צעקו לו וזה היה ממש כיף לראות כמה מגובשים היינו.

ואז יום שבת והחברים הצרפתים שלנו עזבו, איך שקמנו בבוקר כולנו התחלנו לבכות כי לא האמנו שלא נראה אותם יותר.

אכלנו ארוחת בוקר אחרונה איתם, חיבוקים אחרונים וכמובן שפתחנו קבוצה לשמור על קשר
ואז בצהריים הלכנו לעוד שופינג באוקספורד וכשחזרנו למרכז היה מסיבה לכולם  

ואז היום האחרון הגיע, ארזנו את כל המזוודות והלכו לחדר אוכל, חיברנו את השולחנות כדי שנאכל כל הקבוצה הישראלית ביחדאחר כך עשינו פיקניק אחרון במיטינג פוינט עם דברים שהילה ואופיר הביאו (המדריכות שלנווו).

אחר כך ישבנו כל הבנות ביחד ואגם נגנה לנו ביוקלילה שהיא חפרה לנו איתו כל הטיול ואז היה לנו זמן חופשי אחרי שאכלנו הלכנו לעוד שופינג, חזרנו לאסוף את המזוודות מהמרכז לראות את הבית של כולנו לשבועיים האחרוניםבפעם האחרונה ונסענו אל השדה נכנסו למטוס ושנחתנו כבר היה אפשר להרגיש שזה נגמר.

אספנו מזוודות וראינו את ההורים מחכים לנו מרחוק' כולנו התחלנו לבכות להגיד שלום לכולם והלכנו להורים' לא עבר חודש ועדיין והספקנו להיפגש מלא פעמים
הרווחתי חברים לכל החיים שחוו איתי חוויה שאף אחד אחר חוץ מאיתנו לא יבין, הסיפור הזה לא מתאר בכלל את כל הכיף שעברתי שם ואת ההרגשה שהייתה לי בכל שנייה במקום הזה.

לעולם לא חשבתי שאוכל להתחבר להכיר ולאהוב אנשים בזמן כל כך קצר.
השבועיים הכי טובים בחיים שלי.