מאי

"אז איך היה?"

אני חושבת שזה המשפט ששמעתי הכי הרבה מאז שחזרתי.

אני אף פעם לא יודעת איך לענות, אז חשבתי שפה תהיה התחלה טובה.

אז לפני הכל,

היי, אני מאי, בת 15 וזה הסיפור שלי:

באוגוסט 2022 לפני כשנה בדיוק, ישבתי עם המשפחה שלי בבית של סבא וסבתא שלי וסיפרתי להם שאני רוצה לטוס לסאמר סקול.

בהתחלה זה היה קצת כרעם ביום בהיר וקצת כמו חלום אבל איכשהו זה קרה.

האנשים הסובבים אותי יודעים שאני בן אדם מאוד עצמאי,

 לרוב אני אעדיף לפתור בעיות או להתמודד מול דברים לבד (לטוב ולרע) אבל בעיקר אני אוהבת אתגרים והתחלות חדשות.

ואכן כך גם היה כשהוספתי שאני רוצה לטוס לחוויה הזאת לבד,

ובנינו – אין ספק שזאת ההחלטה הכי טובה שיכלתי לעשות.

אז במעבר חד ליולי 2023 - ארזתי מזוודה, נתתי חיבוק אחרון להורים ויצאנו לדרך!

נפגשנו בנתב״ג בשעה 00:30, 4 וחצי שעות לפני שנצא למסע המטורף הזה.

רוב הזמן בשדה הייתי עם יעל, חברה שהכרתי במפגש הקבוצות שבאה לבד בדיוק כמוני, עד שהכרנו עוד 2 חברות בשם אנה ואמילי.

מהר מאוד הרביעייה הזאת הפכה למשפחה שנייה עבורי, גם שם וגם בחיים שאחרי.

5:00 בבוקר בשעון ישראל , המטוס ממריא והעובדה שאני נוסעת ללונדון לשבועיים לגמרי לבד, בלי הורים או חברים מהבית מתחילה לחלחל.

בשעה 7:30 בבוקר בשעון בריטניה נחתנו!

הגענו למרכז חצי נלהבים, חצי רדומים על השולחן.

קיבלנו תג (שהיה מקובע לנו לגוף במשך שבועיים) וצמיד (שעד היום לא יורד לי מהיד) והתחלנו את ההרפתקאה הבריטית שלנו.

ראשית, חולקנו לחדרים: היינו "רביעיית נתב"ג" ועוד 3 בנות שעוד לא יצא לי להכיר.

בהתחלה נורא חששנו מהרעיון של להיות 7 בנות באותו חדר.

חשבתי שיהיה לי נורא קשה להסתדר כ"כ הרבה בנות בחדר אחד ולא חשבתי שאצליח להתחבר לכולן.

אני לא חושבת שאי פעם כל כך שמחתי שטעיתי במשהו.

מאוד מהר כולן נכנסו לי ללב והכרתי עוד שלוש חברות חדשות למסע: אגם, אביב ומעיין.

10/7 היום השני למסע:

לאחר ארוחת הבוקר עברנו מבחן רמה על פיו חולקנו לכיתות לפי הרמה שלנו באנגלית (מתוך 3 רמות סה"כ).

לאחר מכן אני, יעל, אנה ואמילי ישבנו מחוץ לחדר האוכל והגענו למסקנה שאנחנו נמצאות בחוויה של פעם בחיים בלונדון, מוקפות בילדים מסביב לעולם והגיע הזמן להכיר חברים ממדינות אחרות.

בזווית העין ראינו חבורה של 4 ילדים ממש כמונו, 2 בנות ו2 בנים בני גילנו.

בהתחלה חששנו לפנות אליהם אבל החלטנו שנלך על זה:

אז אזרנו אומץ, קמנו מהספסל, התקדמנו לעברם ושלחנו את יעל שתלך לדבר איתם בשבילנו.

אז יעל אכן עשתה את "הסיפתח" שלנו וכך נרקמה לה חברות בין הרביעייה הישראלית לרביעייה הצרפתית והפכנו לחברים מאוד טובים לאורך כל הסאמר סקול.

12/7 היום הרביעי למסע:

נרגשים יצאנו בפעם הראשונה מהמרכז לאולפני הארי פוטר!!

הנהג הפעיל לנו את הארי פוטר ואבן החכמים על מסכי האוטובוס וצפינו בסרט בדרכנו לשם:)

לאורך כל הסיור נשארתי פעורת פה, היה פשוט מדהים והרגיש כאילו אני באמת בהוגוורטס.

וכמובן שלא יצאנו בידיים ריקות ולא ויתרנו על הביקור בחנות המתנותXD

זה היה אחד הימים האהובים עליי שם.

13/7 היום החמישי למסע:

היום המיוחל – יום שופינג ראשון!

יצאנו ליום שופינג במרכז קניות בשם "Lexicon", קניתי בעיקר בגדים, איפור וספרים וכמובן שאיך אפשר בלי קפה מסטארבקס :)

ברגע שחזרנו למרכז ועלינו לחדר התיישבנו על הרצפה במעגל וכל אחת מבנות החדר שלנו עשתה "הול קניות" לשאר.

מאז הפכנו את זה למסורת נחמדה גם בכל יום שופינג אחר ואין ספק שזה היה החלק שהכי ציפינו לו באותו יום XD

14/7 היום השישי למסע:

אחד מהרגעים הזכורים והיפים ביותר היו הדלקת נרות שבת וקידוש בחדר אוכל.

חברים מצרפת וספרד הצטרפו אלינו והיה מאוד מרגש:)
 לאחר הקידוש עשינו שיחת סיכום שבוע ראשון באסקוט של כל הקבוצה הישראלית והעלינו יחד תחושות וחוויות.

15/7 היום השביעי למסע – סיכום שבוע ראשון:

אין ספק שזה היה שבוע בלתי נשכח.

הסתגלות למקום, הכרת חברים חדשים מהארץ ומהעולם, יציאות ראשונות אל העיר, שיעורים ראשונים, הסתגלות לאוכל הבריטי ועוד.

סגרנו את השבוע ביציאה מרגשת ללונדון!

התחלנו את היום בלונדון איי ואין ספק שהנופים של לונדון עוצרים נשימה.

המשכנו את הטיול בעוד קצת שופינג (איך לא XD) ואז לשיט על נהר התמזה.

הפחד הכי גדול שלי זה האוקיינוס ואני נורא מפחדת מלשוט אך באופן מפתיע לא פחדתי בכלל ואף ממש נהניתי:)

כשחזרנו למרכז עלינו לחדר להתארגן והלכנו למסיבה יחד עם כל שאר הילדים מסביב לעולם.

לאחר מכן עלינו בחזרה לבניין שלנו ועשינו מסיבת קריוקי של הבנות מישראל יחד עם הבנות מצרפת.

הקשר בין הישראליות והצרפתיות היה קשר מאוד חזק שנרקם שם, היינו עושות מסיבות קריוקי באופן קבוע ואין ספק שזאת אחת החוויות האהובות והזכורות עליי ביותר מהסאמר סקול:)

16/7 היום השמיני למסע – תחילת שבוע שני:

יום יציאה מהמרכז ל-  Thorpe Park בלונדון!

אזרתי אומץ ועליתי על רכבת הרים בפעם הראשונה!!!

הרכבת עשתה 360 מעלות 4 פעמים ברצף ואת תחושת הפחד שהייתה לי בגוף באותם רגעים כנראה לא אשכח בחיים.

נכון לאותו רגע חשבתי שזאת תחושת הפחד הכי גדולה שחוויתי אי פעם.

אבל אז, הגעתי לרכבת השדים.

נכנסתי יחד עם מספר חברים מהקבוצה הישראלית ובתוך כל הפחד והבהלה שחיפשתי למי להחזיק את היד נתקלתי בדנה וזכיתי בחברה חדשה מהקבוצה הישראלית:)

אני זוכרת כל פרט ופרט מהרכבת שדים, מ-א' ועד ת' וזאת אחת החוויות היותר מגניבות שחוויתי שם – ממליצה!

כמובן שלאחר מכן, איך לא – הרגענו קצת את הגרון עם כוס קפה קר והכרתי את דנה קצת יותר לעומק.

לסיום היום שם, אני יעל ודנה עלינו על מתקן מפל מים (פעמיים רצוף!!) ונרטבנו כהוגן מכף רגל ועד ראש בול בזמן לנסיעה חזרה למרכז:)

וכדי לסכם את היום בthorpe park אמנם כאב לי הגרון למשך כל היום שלמחרת מרוב שצרחתי שם באותו יום אבל עדיין זה היה אחד הימים האהובים עליי ביותר מהסאמר סקול.

18/7 היום העשירי למסע:

התחלנו את היום בלימודים והמשכנו ליום שופינג נוסף והפעם ברידינג!

הסתובבתי עם יעל ודנה ופתחנו את היום בקפה מסטארבקס כהרגלנו והמשכנו לקניות נוספות.

סיימתי את היום בהול קניות שגרתי עם הבנות בחדר ומשם לארוחת ערב בחדר אוכל.  

20/7 היום השניים עשר למסע:

 אני חושבת שזה היום האהוב עליי בסאמר סקול.

התחלנו את היום בלימודים שגרתיים ומשם המשכנו ליום היציאה מהמרכז האחרון בלונדון.

התחלנו במאדאם טוסו.

נורא התרגשתי לנסוע לשם, לראות את הכוכבים האייקונים לאורך השנים, את התצוגות וכמובן את משפחת המלוכה כיאה למקום  אני ואמילי חיכינו במיוחד לתצוגה של מארוול, ואני יעל ואנה ציפינו בקוצר רוח לפגוש את המלכה האם (שבזכותה התחברנו אגב) טיילור סוויפט.

נכנסו לסיור ונדהמנו, מטורף לחשוב שזאת בובת שעווה ולא בן אדם אמיתי.

צילמנו הרבה תמונות למזכרת והיה ממש כיף.

המשכנו לעוד קצת שופינג בקובנט גרדן ומשם – למחזמר!!

המחזמר שהיינו בו היה מלך האריות, אחד הסרטים שראיתי בלי סוף בתור ילדה ואחד הסרטים האהובים עליי מכל הזמנים.

היה פשוט מדהים, הכל:

התפאורה, השחקנים, השירים, העלילה – חוויה שלא מתוארת במילים.

אני לא חושבת שאי פעם בכיתי כמו שבכיתי בצפייה במחזמר הזה – ממליצה ++!

22/7 היום הארבע עשר למסע:

יום שבת בבוקר, הבוקר הכי עצוב שהיה לי.

הקבוצה מצרפת סיימה את שהותה בלונדון והם עוזבים בחזרה לצרפת:/

אני, יעל, אנה ואמילי השכמנו מוקדם בבוקר ונפרדנו מקרלה ואווה החברות שלנו מצרפת.

כולנו בכינו, הבנו שאנחנו כבר מגיעות לסוף המסע הזה וכבר מתחילים להיפרד.

*למען הסר ספק אנחנו עדיין שומרות על קשר יומי עם הצרפתיות ואפילו פתחנו קבוצה ביחד:)

ירדנו לאכול ארוחת בוקר והמשכנו ליום טיול אחרון:/

זה היה יום גשום בו טיילנו באוקספורד המדהימה והרחובות נראו כאילו נלקחו מסרט.

טיילנו ועשינו סיור בעיר שקצת העלה לנו את המצב רוח.

משם המשכנו לקניון לעוד קצת שופינג לפני החזרה הביתה, הפעם את ההול קניות בחדר עשינו בלי הצרפתיות :/

כשחזרנו למרכז עלינו לחדר, החלפנו בגדים, וירדנו למסיבת הסיום שלנו!

היה מצחיק, עצוב ובעיקר מרגש

הרמנו את המורל כמו שישראלים יודעים:)

23-24/7 יום אחרון לסאמר סקול

מתחיל לחלחל שזהו, נגמר.

החדרים מתוקתקים, המזוודות ארוזות, התיקים מוכנים ואני כבר לבושה לשדה.

כבר הגיעה הקבוצה "המחליפה" שלנו מישראל והגיע הזמן שלנו לעזוב.

עשינו פעילות סיכום של כל הקבוצה, ויצאנו לקניות אחרונות לפני החזרה הביתה:/

חזרנו לחדר קורנפלקס (חדר התקשורת שקיבל את שמו ע"י הקבוצה שלנו כשאכלנו בו קורנפלקס ביום הראשון) בפעם האחרונה בהחלט והעברנו את הזמן עד שיגיע האוטובוס.

בסופו של דבר, הגיעה השעה לעזוב,

לקחנו את המזוודות ויצאנו לשדה.

אני יודעת שבדר"כ נהוג לכתוב משפט סיכום אז אני אנסה לתמצת כמה שאוכל:

בסאמר סקול זה מרגיש כאילו הזמן עוצר מלכת, הימים ארוכים והשבוע קצר, זרים שהפכו לחברים, חברים שהפכו למשפחה.

זר לא יבין זאת, מאחלת לתלמידי הסאמר סקול העתידיים שתחוו אפילו רבע ממה שחוויתי:)

תודה למדריכות המדהימות שלנו הילה ואופיר, לא יכלתי לבקש מדריכות טובות מכן ולגמרי זכינו בכן!

ותודה לאנשים המדהימים שליוו אותי בחוויה המטורפת הזאת ונכנסו לי עמוק עמוק ללב ולחברות שהכרתי שילוו אותי כל החיים.

אני אוהבת אתכם, till next time.