אין לי מושג איך אני אמורה לסכם את החוויה הזאת בכמה מילים, אבל היי קוראים לי מור 15 ואני יצאתי לברייטון שלושה שבועות.
יצאתי עם מדריכה מהממת ומוכשרת וקבוצה חמה ונעימה ומהשניה הראשונה שנפגשנו הרגשנו כמו משפחה אחת.
לצאת לחוויה כזאת זה לא קל ואפילו קצת מפחיד, להיות רחוק מהבית ובטח לתווך זמן שכזה זה לא פשוט בכלל, והגעגועים? נועה המדריכה מלאה לנו את הלוז שיהיה כלכך צפוץ שאפילו לא הספקנו לחשוב על הגעגוע.
הזמן טס כלכך מהר שבטיסה חזרה הרגשתי כאילו עברתי רק את השבוע הראשון ואני בכלל לא מגזימה.
חזרתי מהחוויה הזאת עם ביטחון עצמי שהוכפל כפול 2, חברים לכל החיים, זיכרונות הכי מדהימים שיש, בטחון עם השפההאנגלית ועוד ככ הרבה דברים.
בבוקר יש לנו ארוחת בוקר ומיד אחכ שיעורים, השיעורים הם ממש לא שיעורים כמו שחושבים רוב השיעור דיברנו עם ילדיםמהעולם ולפעמים הם גם היו חמודים ולא קראו לך ברוקולי סתם סתם??
הילדים שמגיעים לשם מדהימים ומאיפה אין לי חברים? קזחסטן, גרמניה, ברזיל, איטליה, ספרד..
עצם ההבנה שאת יכול לנהל שיחה עם הילדים האחרים ולדעת שיש לך את האפשרות למצוא את המשותף עם ילדיםמהעולם שלוו דווקא דוברים עברית הוא מדהים, ואיפה זה יקרה לך עוד?
אני יכולה להגיד שאני עד היום מדברת ומשתפת תמונות עם חברות שלי מספרד וברזיל ומתרגשת כל פעם מחדש!!
בכל מקרה אחרי השיעורים יש לנו ארוחת צהריים ואח״כ פעילויות לפעמים יוצאים ולפעמים נשארים במרכז, הפעילויותשנמצאות במרכז מהנות ומגבשות והמסיבות בשישי בערב בכלל, אלו היו בין החוויות הכי טובות שצברתי! לשיר ולרקוד עםילדים מהעולם ולרקוד איתם עומר אדם היה עוד יותר קורע וכיפי ממש גיבש את כולם.
ובמסיבה האחרונה? בחיים לא היה לי ככ עצוב וכואב, אחרי המסיבה ישבנו כולנו ביחד חברים מברזיל, ספרד, גרמניה.. כמובן שמישראל והעלנו זכרונות על הימים הראשונים ואיך הצלחנו תוך שניה להתגבש כאילו אנחנו מכירים שנים.
אני יכולה להגיד לכם שאני באתי לחוויה הזאת לבד אבל יצאתי עם ככ הרבה חברים לחיים שאני לא יכולה לתאר לכם, אנחנונפגשים, מדברים, צוחקים, משתפים ועדיין מרחוק נועה המדריכה מצליחה להתעצבן עלינו אפילו שאני יודעת שהיא מתגעגעת אלינו.
בכל מקרה אני ממליצה לכל מי שקורא את זה לבוא לחוויה הזאת שנה הבאה כי אני יודעת שאני אחזור גם שנה הבאה וגםבשנים הבאות!
