היי אני אילון וזה הסיפור שלי,
סיימתי את כיתה ח׳ וחשבתי איך אני יכול ללמוד אנגלית, לא מצאתי כלום עד שההורים שלי הציעו לי ללכת לסאמר סקול שבאותו הזמן לא ידעתי מה זה בכלל אבל קראתי על זה קצת ונדלקתי על זה ישר והחלטתי שאני עושה את זה ממש בשבוע האחרון של ההרשמה, רציתי לטוס לארה׳ב אבל הכל היה תפוס, רק בברייטון נשארו שני מקומות אז הלכתי על זה וזאת הייתה ההחלטה הכי טובה שהייתה לי בחיים.
בהתחלה קצת חששתי מהקטע של החברים החדשים כי באתי לבד והאנגלית שלי אבל כבר בשדה התעופה ראיתי שהדברים האלה לא משנים, הכרתי את הבנים שם שעשו לי את החוויה ואת המדריכה נועה שעשתה כל מה שהיא יכולה כדאי שיהיה לנו הכי כיף שאפשר אז טסנו.
שבוע ראשון: הגענו לשם וביום הראשון הייתי ממש מבואס על החדרים, המקום ושאני בלי החברים מהבית, אז דיברתי עם נועה המדריכה שלי ובזמן השיחה ראיתי שלושה בנים עם חליפות של נייק ושירים וידעתי שאנחנו ניהיה חברים,
ישר שאני ונועה סיימנו את השיחה הלכתי אליהם ודיברנו הם היו מספרד ואיביזה הם אמרו לי שהם הולכים לבנות שלהם אז הלכתי איתם ובאו איתי כמה מהישראלים על הדרך הכרנו אותם ונהיינו החברים הכי טובים שם,
אז יומיים אחרי היה לנו את המבחן ויצאתי עם חבר מישראל וכמה מספרד.
הכרתי מישהי מאיביזה ונהיינו ביחד ובמקרה היא גם הייתה איתי בכיתה והעברנו את השבוע הראשון ביחד,
אני וכל החברה מישראל וספרד עשינו צחוקים של החיים וכמובן שהכרנו עוד חברים מכל העולם כמו איטליה ומקסיקו.
שבוע שני: אוקיי אז בשבוע השני הקבוצה החדשה של הישראלים הגיע, הכרנו אותם והמשכנו את הטיול איתם היה מצחיק וכיף רצח.
מתחילת השבוע התחלנו לחשוב מה יקרה בסוף השבוע שרוב החברים שלנו עוזבים אם זה מספרד או איטליה,
הם היו חברים שלנו אז ניסינו לנצל את הזמן שהיה לנו איתם כי כנראה שלא נראה אותם אחרי זה יותר אז זה היה השבוע שלפי דעתי עשיתי הכי הרבה כיף שאני יכול, נסענו למאדאם טוסו שזאת החוויה הכי מצחיקה שהייתה לי שם והמקום בין היפים והמושקעים שראיתי,
אחרי מאדאם טוסו נסענו להצגה של פרוזן שהיא בין היפות שראיתי בחיים ומושקעת רצח, אחרי ההצגה עמדנו בחוץ ושרנו כל הקבוצה את השיר Let it go היה ממש כיף וחזרנו ממש מאוחר.
בהמשך השבוע באחד הימים חירבנה לי ציפור על החולצה אז הורדתי אותה וראיתי כמה ילדים עם רמקול, ישר רצתי אליהם והתחלנו מסיבה קטנה בדשא השירים כבר לא היו מהרמקול זה אנחנו שרנו אותם עד שהמנהל אמר לנו ללכת לחדרים.
אז בסוף השבוע עשינו קידוש כל הישראלים ואחרי הייתה לנו מסיבה כמו כל שישי שם היה ממש כיף אבל אחרי המסיבה כולם בכו כי הרבה מהילדים עוזבים שהם היו חברים של כולם, גם החברה שלי עזבה כולם היו עצובים ושמחים בו זמנית וזה היה ממש מרגש,
בבוקר שאחרי ראיתי את החברה שלי שם פעם האחרונה והיא השאירה לי צמיד שהיא הכינה שעד היום אני לובש אותו בגלל כל הזיכרונות ומכתב שהשאיר אותי לחשוב מה אני עושה עכשיו, הייתי עצוב ממש אבל היה לי חבר שהיה איתי שם
והוא עזר לי להתגבר על כל העצב שהתמודדתי איתו אחרי שהיא עזבה והמשכתי הלאה כי גם לי לא נשאר הרבה זמן.
שבוע שלישי : זה היה השבוע האחרון שלנו הרוב היה שופינג אבל גם נסענו לאולפני הארי פוטר ואני בכלל לא ראיתי את הסרטים היה ממש מעניין ויפה שם וגם שם הצלחנו לעשות צחוקים, הרבה מהחברים שלי קנו מקלות ובובות מהסרטים והיה כיף בטירוף.
טוב אז זה היה סוף השבוע האחרון שלנו אז כמובן שעשינו קידוש ואחרי זה הלכנו למסיבה היה כיף כרגיל אבל המעניין זה אחרי שנפרדנו מכולם, עשינו תמונות ולקחנו חתימות שכל זה שמור אצלי עד היום הרוב לקחו חתימות על דגלים וחולצות רק אני על הכרית של המטוס.
ביום ראשון של השבוע הרביעי חזרנו הביתה נפרדנו מכולם ורצנו להורים, למזלי יש לי חברים כאלה טובים שהגיעו בהסעה עד לשדה התעופה שלי בהפתעה, וזהו פה נגמרה החוויה הכי טובה שהייתה לי בחיים אני מודה על כל רגע ורגע שם.
