היי,קוראים לי רות והשנה החלטתי לצאת לסאמר סקול.
אני זוכרת את היום שנרשמתי בערך חודשיים לפני שיצאנו,אני זוכרת את היום שלפני איך התרגשתי שארזתי את המזוודה,אני זוכרת את הדרך לשדה איך בקושי דיברתי מהתרגשות.
אני זוכרת כמעט כל רגע משם וזה לא חוויה שאני אשכח בקרוב.
אני זוכרת שרק הגענו הלכנו לחדר אוכל והתבאסנו על האוכל,ואז ישר הלכנו לחדרים וסידרנו אצ הדברים בארון ויצאנו לבחוץ,
היינו שם סהכ שבועיים וזה הרגיש כל כך הרבה יותר.
הכרתי את הבנות מלפני אבל אני זוכרת שהתחלנו יותר להתחבר ולהכיר לעומק והכרתי חברויפ מדהימים לכל החיים.
היה לי כל כך כיף וזו חוויה שאני מאחלת לכל אחד לעבור,אני זוכרת את כל הטיולים ואיזה כיף היה לי ושתמיד נהנתי ואת הפעילויות שלמרות שפחות אהבנו בסופו של דבר נהנתי.
ואת החדר עפ הספות שתמיד היינו הולכים לשם לדבר ואת הארוחות שישי ואת היום בבריכה ובלונדון היה כל כך כיף וזו לגמרי חוויה לכל החיים.
לסיכום,היה לי מדהים ואני יותר מאחלת לכל אחד את החוויה הזו כי זו באמת חוויה של פעם בחיים.