וואו חזרתי רק לפני 3 ימים ואני עדיין לא מעכלת!
אשכרה שבועיים שטסו כל כך מהר, שבועיים של חוויות עם אנשים מדהימים שהפכו להיות המשפחה.
אז ככה, אני רוצה להתחיל בכלל מהפגש קבוצה: אני ילדה ביישנית שבאה בלי חברים מהבית אז אתם יכולים לדמיין כמה מחשבות וסרטים רצו לי בראש: מה אם אני לא יתחבר לאף אחד? מה אם אני אעלה לבד? אולי אני אהיה היחידה שבאה לבד? אבל כמו שאומרים: חיים רק פעם אחת!
באתי למפגש עם אמא שלי, כולי בלחץ מטורף ועוד מנסה לקלוט מה קורה.
הלכתי לשולחן של הקבוצה ושם פגשתי את 2 המדריכות המהממות שלי: סוף והגר.
אחרי שלקחתי את הדברים לאט לאט אני רואה עוד אנשים מהקבוצה שלי ואמרתי לעצמי: אם אני לא אלך אליהם עכשיו אני לא אכיר חברים חדשים.... והלכתי.
התחלנו לדבר ולהכיר אחד את השני ושם מד הלחץ נרגע קצת
ראיתי שאני לא היחידה שבאה לבד ויש פה אנשים כל כך נחמדים וטובים.
אחרי זה המשכנו לפעילות של כל הקבוצה, שם פגשתי את כככלללל הקבוצה.
בלב שלם אני יכולה לומר: לא היה יכול להיות יותר טוב
גיליתי שם אנשים מדהימים שבאו עם חששות כמו שלי ופשוט התחברנו כולנו כקבוצה. יצאתי מהמפגש בהרגשה בכי טובה שיש ורק חיכיתי כבר לטיסה!
על כל יום אני לא אפרט אחרת זה לא יגמר, אבל בתור מישהי שקראה את הסיפורים פה לפני שהחליטה אם לצאת או לא אני אספר בנקודות:
אוכל,איך אפשר שלא?
בתור טבעונית אני לא אשקר, בהתחלה היה קצת קשה להבין מה טבעוני ומה לא אבל לאט לאט למדתי להסתדר,שאלתי את העובדים בחדר אוכל ואף פעם לא הרגשתי שאני עדיין רעבה או שאין לי מה לאכול.נכון שזה לא אוכל של בית, אבל יש מבחר גדול מאוד ולומדים להכיר מאכלים חדשים. לדוגמא, תמיד בצהריים ובערב היה ירקות, היה מדי פעם אורז או פסטה, בולונז טבעוני, תפוחי אדמה,עוף,בשר,מאפים טבעוניים וגם לא טבעוניים... כל אחד מצא מה לאכול!
וקינוחים בכלל לא היה חסר: עוגיות,עוגות,קאפקייק,דונאטס כל הדברים הטובים!
מגורים:
היינו במסדרון 10 בנות בערך (הייתי עם המדריכות זה הכי שווה
)
לכל אחת היה חדר משלה עם שירותים ומקלחת. כל כך אהבתי את החדר הזה:
הייתה מיטה גדולה,שולחן גדול,כיסא לא היה חסר כלום, הוא היה פשוט מושלם!
לא גדול מידי ולא קטן מידי.
היה לנו מטבח משותף לכל המסדרון שלנו שבו חלק מהזיכרונות הכי טובים: אם זה לאכול טוסט עם לוטוס ב10 וחצי בלילה עם כולם או אפילו סושי ב12 בלילה.היינו יכולות לשבת שם שעות ופשוט לדבר על בכל.
טיולים:
ללא ספק חלק בלתי נפרד מהחוויה: הטיולים!
אז ככה היינו בקניון westfeild, טירת ווינדזור,פארק השעשועים המטורף therope park,אולפני הארי פוטר,מאדאם טוסו ומחזמר של מלך האריות,לונדון איי,שייט בתמזה,סיור בלונדון,אוקספורד ושופינג בuxbridge.
כל טיול וטיול התגבשנו יותר ויותר והיה פשוט כיף לטייל ולראות מקומות חדשים עם החברים שעד לפני חודש כמעט ולא הכרתי ועכשיו זה כאילו אנחנו מכירים שנים.
שיעורים:
הכי לא מה שאתם חושבים.ממש לא מורה מסביר ומדבר ואז כותבים ועונים על שאלות. ממש לא.
כמעט כל שיעור היה נושא אחר. פעם זה היה איכות הסביבה, פעם זה היה טכנולוגיה ופעם אחרת בית ספר. פשוט דיברנו עם חברים מהעולם, הצגנו קטעי משחק, שיחקנו והיה הכי כיף שיש. למרות שהיה לי ממש כיף, השיעורים היו רק חלק קטן מהסאמר סקול.
אני חושבת שהשיעורים שיפרו לי ממש קצת את האנגלית אבל בעיקר את הביטחון לדבר באנגלית מול אנשים.שוב, אני קצת ביישנית כן? אבל הרגשתי ששם אף אחד לא ישפוט אותו ובואו, לאף אחד אין אנגלית מושלמת, באנו ללמוד. הכל פשוט זרם ודיברנו בכיף
אקטיביטיז:
כשהיינו במרכז ולא היו שיעורים אז היו לנו כל מיני פעילויות:
ביום זה היה פעילויות ספורט בעיקר ויש כאלו שהעדיפו לשבת בצד ולדבר עם אנשים מהעולם.
היה משחק מחניים,חץ וקשת,טניס ועוד...
אחד המדריכים באקטיביטיז היה אקרובט אז אני ועוד חברה ביקשנו ממנו שילמד אותנו לעשות כל מיני דברים והיה פשוט כיף! עשינו עמידת ידיים,גלגלונים ומה לא. את זה אני לגמרי אזכור.
כל ערב הייתה פעילות שונה,אם זה משחקי קופסא,ערב סרט אבל אני חושבת שמה שהכי אהבנו היו המסיבות!
היו שירים גם בעברית,באיטלקית,בפורטוגזית ובאנגלית כמובן. היה פשוט כיף!
אני לגמרי ממליצה לצאת לסאמר סקול,אני לא מתחרטת לרגע שיצאתי ואני רק רוצה לחזור כבר
הכרתי חברים לכל החיים ואפילו בחלומות הכי פרועים שלי לא חשבתי שאני אכיר כל כך מהר חברים ושאני אתחבר אליהם בצורה כזאת מטורפת!
אם אתם ביישנים או יודעים שקצת קשה לכם להיפתח לאנשים המלצה שלי- תבואו לבד!
זה נשמע ממש מפחיד אני יודעת, אבל אתם תודו לי על זה, אני לא מתחרטת לשניה שבאתי לבד, רק ככה באמת הכרתי אנשים חדשים ואני יודעת שאם הייתי באה עם חברה זה לא היה קורה.
לגמרי חוויה שאני אזכור לכל החיים
