החוויה המטורפת הגיעה לסופה ואני לא יודעת איך לסכם.
כשחשבתי אם לנסוע לסאמר סקול נורא חששתי. פחדתי מלהיות רחוקה מהבית לכל כך הרבה זמן בלי החברים ומהמשפחה שלי, איך אני אסתדר עם האנגלית ועוד...
שלושה שבועות לפני הטיסה נפגשנו כל הקבוצה במפגש, הכרנו את המדריכות והילדים, התחברנו עם כולן, שאלנו את כל השאלות וקיבלנו תדרוך למה שהולך להיות.
יום הטיסה הגיע והמזוודה שלי הייתה מלאה בבגדים שמתחתיהם היו הרבה חששות.
עם החששות יצאנו לדרך. עמדנו בתור הארוך לטיסה משם הגענו לדיוטי פרי ועלינו לטיסה. הטיסה הייתה ארוכה ולבסוף הגענו לאוניברסיטה.
עשו לנו סיור וחילקו לנו את החדרים - שם הבנתי שהחוויה מתחילה ??.
התחלנו שיגרה באוניברסיטה: היינו קמים ב 8:00 והולכים לארוחת בוקר, השיעורים היו מתחילים ואחריהם כולנו אוכלים ארוחת צהריים.
אני הייתי במסלול הסוסים שהתקיים 3 פעמים בשבוע. ילדי הסוסים היו נוסעים ורוכבים על סוסים לכמה שעות חוזרים בזמן לפעילות ערב.
היה לנו דיסקו, פעילויות ספורט וערבי כישרונות, יצאנו ללונדון, ראינו מחזמר, הסתובבנו בבריסטול ועשינו המוןןןןן שופינג.
עשיתי בעיקר כיף. שרתי, רקדתי, צחקתי, אפילו נדבקתי בווירוס מהספרדים והייתי חולה חלק הזמן.
אבל הכי חשוב מבחינתי היה שהתגברתי על פחדים וגם כשהיה קשה התמודדתי בהצלחה. מצאתי חברים שיתנו לי עוגן ויעזרו לי כשאצטרך.
אני חושבת שמה שעזר לי להיפתח, הייתה המחשבה שיש לנו שבועיים להיות ביחד. אני אהיה אני ואם אנשים יאהבו אותי נשאר חברים גם אחרי, ואם לא, אז יעברו השבועיים ולא נשמור על קשר קרוב.
ביחד המצאנו בדיחות ויצרנו הרבה חוויות יחד במעט זמן, ואני בטוחה שנשמור על קשר גם אחרי, כי יש לנו משהו שמיוחד רק לנו.
בקיצור חוויה מטורפת שאני ממליצה עליה בטירוף! נהניתי ממש והרווחתי המון חברים שאני מודה עליהם.