כשהגעתי לפה השלושה ימים הראשונים היו לי קשים. התגעגעתי מאוד הביתה ולמשפחה ופחדתי שאני לא אצליח להשתלב ושאני והחברות שבאתיאיתן נריב ולא נסתדר והיו לי המון המון חששות והמון המון התרגשות תוך כדי.
נפלתי לסטיגמה וביום הרביעי הכל כבר היה בסדר ורוב החששות נפתרו ועדיין הייתה התרגשות לדרך שמצפה לי.
האנשים בקבוצה היו כל כך נחמדים וכל כך מבינים וכולנו עברו דרך ארוכה ביחד וכולנו חווינו את אותה חוויה אז לכולם היה קשה וכולם התגעגעו.
כל יום שעבר רק נהנתי יותר יותר וכל יום היה יותר כיף מהקודם עד שבסוף אני כבר רוצה להשאר פה עוד שבוע.
כל יום שיצאנו ללונדון היה יום מטורף וחוויה שאני בחיים בחיים לא אשכח עם חברים שאני בחיים לא אעזוב.
למרות שהיו קשיים אני מאוד ממליצה בחום לחוות חוויה כזאת כי זה משהו שאין מילים לתאר אותו.
לא חשבתי שיהיה לי כל כך עצוב להפרד מכולם ובטח שלא מהמקום עצמו אבל היום ביום האחרון יש לי חלל בלב שאני לא יודעת איך למלא ועצוב ליואני כבר מתגעגעת ומקנאה בעצמי מלפני שבוע שמחכה לה עוד מליון ואחת דברים טובים וחוויות מושלמות ומרגשות.
אני שמחה שהתוכנית שלי לבוא לפה יצאה לפועל ולא הייתי משנה שום דבר ממה שהיה.
הכרתי פה אנשים שלא הייתי מכירה בשום דרך אחרת ואני מודה על זה המון.
אני אתגעגע למקום, לחברים, למדריכות, לחברים ממדינות האחרות ואפילו לחדר למרות החום הנוראי.
זאת חוויה טובה בכל מובן ומי שלא חווה אותה לא יבין כמה אפשר להנות עם אנשים שהכרת לפני שבועיים וכמה מהר אפשר להתחבר לאנשיםממקומות שונים בארץ ובעולם.
כשהגעתי הייתי הכי סקפטית בעולם שאני אכיר אנשים חדשים ובאמת לא חשבתי שהחוויה הזאת תהיה כזאת מדהימה אבל טעיתי הכי בעולם. הכרתי חברים שאני אשמור איתם על קשר לכל החיים ואני מופתעת וזאת ההפתעה הכי כיפית בעולם. אני אוהבת את האנשים פה מלא ואת המקוםוהמסע הזה הוא מדהים ואין לי מילים לכמה אני ממליצה לכולם.
