אז נפרדנו מההורים וזה ועצוב ובלהבלה אבל דוגרי כולנו ידענו שלא נתגעגע כמו שהם אלינו(אוהבת אותך אמא)
אז כבר בשדה תעופה כולנו התחברנו אחד לשני די מהר.
נחתנו עייפים והגענו לשדה.
בשדה חיכו לנו שני מיניבוסים וכבר שם התפצלנו לשניים. מיניבוס אחד עם המדריכה, ומיניבוס אחד בלי. אנחנו היינו במיניבוס בלי המדריכה אבל זה לא אומר שנהננו פחות.
הגענו לקולג׳ כולם התרגשו מהחדרים והילדים החדשים שפגשו בדרך וכמובן שעם המזל שלי נתקעתי בחדר רחוק מכולם אז שיגענו את ההנהלה עד ששמו אותי ואת הגר ביחד (חברה שלי).
במשך השלושה ימים הראשונים הכרנו המון ילדים חדשים ולמדנו להכיר את המדריכים המדהימים.
לאט לאט השתלבנו עם כולם והתחלנו להתפזר בשולחנות בחדר אוכל, להסתובב עם ילדים גם מארצות אחרות, לדבר, לבלות וליהנות עם ילדים לא רק מהארץ.
בסוף השבוע הראשון כבר למדנו להתמצא במקום. עשו לנו פעילויות מדהימות כמו chill night שזה ערב מסאג׳ , ריקודים , כדורגל , ספורט ועוד המון פעילויות מגניבות וכייפית שגיבשו אותנו כל פעם יותר ויותר.
בשבוע השני כבר היינו משולבים מאוד טוב עם החברה שם והרשנו לעצמנו להשאיר חותם וקצת השתלטנו להם על הקולג׳ אנחנו עושים את הריקודי בוקר, אנחנו עושים את המורלים ואפילו המצאנו ריקוד משלנו שתפס דיי טוב ;)
כמובן שלא נשכח את הצחוקים בערבים שישבנו כולם ושיחקנו משחקים כמו אמת או חובה וכאלו..
ויהיה לי די קשה לשכוח שלי ולהגר לא היה סבלנות לחכות עד שהכביסה תגיע ופשוט הכנסנו את כל הבגדים לאמבטיה וכיבסנו את כולם ביחד יצא שכל הבגדים הפכו לורודים, צהובים , כל צבעי הקשת היו לנו בארון ואז היה צריך לייבש גם אז נכנסנו למרפסת חירום ותפסו אותנו ואמרו שהמשטרה בדרך מפה לשם אני והגר רצות עם גוזיה במסדרון עם ערימת בגדים רטובים ביד לחדר :)
לא זוכרת מתי פעם אחרונה חיכיתי לקום בבוקר ללמוד ככה. כמה נהנתי להגיע לכיתה ולעשות צחוקים עם כולם , ללמד אותם עברית , לשתף חוויות. ולא זוכרת כמה נהנתי ככה עם חברים בפארקים ובאטרקציות מדהימות.
לסיום זה היה אחת החוויות הכי טובות שהיו לי שללא ספק לא אשכח לעולם !
ממליצה לכל מי שמתלבט אם לטוס או לא לעצור את ההתלבטות ובלי לחשוב לקבוע מהר מקום ;)
