שלום לכולם
!
אני נועה מנור, בת 16 משדה בוקר ואני הולכת לספר לכם קצת על השבועיים הכי מדהימים בחיים שלי 
כבר מכיתה ט' מנסה לשכנע את ההורים שלי לטוס לסאמר סקול ואחרי שנה וחצי של תחנונים המשימה צלחה!
כמובן שהתחילה ההתרגשות, החפירות בוואטסאפ, והספירה הגדולה לאחור! לבסוף הגיע סופסוף יום הטיסה והחלום התחיל להפוך למציאות
קמתי בשלוש בבוקר, סיימתי התארגנויות אחרונות ויצאתי לכיוון השדה, כשהגעתי סופסוף (אחרונה כמובן
) התחלנות את הצ'ק אין שהלך די מהר וקיבלנו "פרי טיים" ראשון בדיוטי פרי!!!!
עלינו כל הקבוצה לטיסה, הייתי קצת לחוצה כי זו הייתה הטיסה הראשונה שלי, ונעשיתי לחוצה אפילו יותר הודות לסיפורים על התרסקויות של מטוסים וכל מה שיכול להשתבש בטיסה מפי עידו וחליל החמודים...
נחתנו בשלום ונסענו לכיוון אוקספורד המדהימה!
סדר היום שלנו היה ממש מעולה, היה לנו מספיק פרי טיים לעצמנו וגם השיעורים, הפעילויות, המורים והמדריכים היו מעולים! הטיולים היו ממש מהנים וכל דבר שקרה לי שם באמת יזכר כחוויה מדהימה.
אוקספורד הפכה לבית השני שלי, הסתובבנו וחרשנו את כל אוקספורד ביחד ועברנו שם כל כך הרבה דברים ביחד. באמת שאני יכולה לקרוא לכל אחד שהיה איתי במסע המדהים הזה משפחה.
האנשים האלו שאיתם טסתי ולא הכרתי בכלל לפני, הפכו תוך רגע לחברים הכי טובים שלי ולמשפחה השנייה שלי
הם חוו איתי כל כך הרבה - רגעים של אושר, צחוק, בכי, שמחה, געגוע, פחד, הכל!החוויה הזו לא הייתה כל כך שונה בלעדיהם!
וכמובן, סיס! המדריכה הכי אחות גדולה שיש! תודה על שתמיד היית שם בשבילי לכל דבר ועניין, עשית הכל כדי שיהיה לי כיף, והיית שם בשבילי בכל שעה שהיית צריכה. תודה לך על הכל!
אפילו לא דיברתי על החברים מחו"ל, הישיבות הליליות, המסורות השונות והמוזרות... אבל לסיכום,
סאמר סקול - החוויה הכי מדהימה שיכולה להיות!
מי שלא היה לעולם לא יבין...
