היי לכל מי שטורח לקרוא את הסיפור שלי!
אז נתחיל בזה שקוראים לי נגה, אני בת 16 משכניה (שבמשגב, שבגליל התחתון, שבצפון של ישראל אם אתם לא יודעים) ובדיוק חזרתי משבועיים מדהימים בסאמר סקול באוקספורד!
אז אתם בטח קוראים את זה כי אתם מתעניינים בלנסוע לסאמר סקול כזה או אחר ולא יודעים אם כדאי ושווה לכם. אם אתם מתעניינים בדעתי, הנה היא:
אם אתם באמת רוצים לחוות חוויה שונה ומיוחדת כל כך, אם אתם מרגישים גרועים באנגלית ורוצים להשתפר בשפה, אם אתם קצת ביישנים ורוצים להיפתח ולהכיר אנשים מכל העולם וחברים לחיים מהארץ, אז כל כך שווה לכם!!!
אבל בכל מקרה, אתם צריכים לקחת בחשבון כמה דברים:
אתם הולכים להיכנס לחופשה עמוסה בתכניות ובשהייה במקומות חדשים ומשונים
(אל תדאגו, משונים מבחינה טובה, מרעננת ופשוט נהדרת!),
יכול להיות שבפעם הראשונה בחייכם יגידו לכם לא למשהו שאתם רוצים אך לא אפשרי 
(גם כאן אל תדאגו, כל דבר שעושים בשבילכם הוא למענכם, למען הביטחון שלכם ובשביל שתהיה לכם החוויה הכי טובה בחייכם!),
אתם הולכים גם קצת ללמוד ולא רק לכייף 
(אפילו כאן, אל דאגה, אתם לא חוזרים לבית ספר במהלך החופש הגדול! זה כל כך שונה מבית ספר אמיתי והרבה יותר קצר, מעניין ומלא בחוויות כיפיות עם אנשים חדשים ושונים מהחברה הרגילה שלכם!)
והדבר הכי חשוב, אולי כרגע אתם מרגישים שזאת לא חוויה שמתאימה לכם, שזה לא הסוג של האנשים שלכם או שזה לא שווה את הכסף שלכם ושל ההורים, אך מה שבטוח, ברגע שבאמת תיכנסו לשם, תרגישו בבית ותהנו מכל רגע ורגע!
אז אני בחרתי לצאת לשבועיים באוקספורד. בהתחלה אולי היו לי כמה חששות, שאני לא אסתדר עם אף אחד מהילדים או שאני אתגעגע הביתה. מה שאני יכולה להגיד לכם זה שכל מה שחששתי ממנו אפילו לא קרה קצת! גם אם אחרי המפגש בישראל הייתה הרגשה הרגשה קצת מוזרה ושונה, היא השתנתה לגמרי ברגע שנחתנו באנגליה! אולי בהתחלה היה מוזר להיות עם אנשים שאתה לא רגיל להיות בחברתם, אבל ברגע שהכרת אותם ונפתחת אליהם, הם נפתחו בחזרה והראו אישיויות מדהימות שבאמת יכולת להתחבר אליהם!
חוץ מהילדים המדהימים הייתי בפעם הראשונה במליון מקומות כל כך יפים ומרגשים שאפילו לא חלמתי שאני אגיע אליהם!
זכיתי לראות את המחזמר מאמא מיה!, לעלות על הלונדון איי, להצטלם עם הביטלס במדאם טוסו, לראות את הביג בן, לבקר בארמון המלכה, בטירת וינדזור, לראות מהצד מתקן בנג'י גבוה במיוחד בפארק השעשועים ת'ורפ פארק ולרעוד מפחד, לראות קולג'ים מדהימים, ממש כמו בהארי פוטר, ולעלות על הדשא היפייפה שעליו כל כך שומרים ומטפחים באותם קולג'ים, מבלי לשלם על כל צעד 50 ליש"ט (בזכות זה שהייתי בקבוצה של הסאמר סקול), ועוד אינספור מקומות פשוט יפיפיים!!!
אני רק רוצה לסיים בתודה לכל מי שהפך את הרעיון שלי למציאות וחוויה נפלאה לחיים! אז תודה לכל המשפחה והחברים מהבית שנתנו ותמכו ברעיון! תודה לכל צוות קמפוס שהפכו את החלום למציאות! תודה למדריכים, המורים ובעיקר לדניאל, אב הבית הכי מדהים בעולם, שגרם לכולנו להרגיש בבית! (בלי להתייחס לארבע העוגות המדהימות שהוא הכין לנו...), תודה לקבוצה המדהימה שיצאה איתי למסע, כי חלק מרכזי בחוויה הוא האנשים שחווים אותה איתך! ובפרט תודה גדולה לנטע, חברה הכי טובה מאז ומעולם, שבזכותה גם יצאנו ביחד למסע! ותודה ענקית למדריכה הכי מדהימה, חמודה, כיפית, מצחיקה, מיוחדת (יחסית לשאר המדריכים, בצורה טובה כמובן) ועוד מלא תארים נוספים שלא יכולים לתאר באמת את המדריכה/אמא/אחות (לא רק מילולית) /פסיכולוגית/מאבחנת פסיכוטכנית/חברה לחיים - הרי היא סיס!!!!!
אז זהו, סיימתי את המגילה שלי, תודה שוב לכולם, באמת שנהניתי ושאני אתגעגע לכולכם, ונפגש בקרוב! (מפגש קבוצתי/אייקון)
נגה
קיץ 2016, אוקספורד
