היי אני שיר בת 15.5 והשנה יצאתי לסאמר סקול באוקספורד 
אני לא יודעת איך אפשר לסכם שבועיים הכי מדהימים שחוויתי במכתב אחד ....
המסע החל כאשר הגענו לשדה התעופה ופגשנו את מאיה המדריכה הכי מדהימה. זאת הייתה הטיסה הראשונה שלי ועוד בלי הורים עם החברה הכי טובה(צ'צ'ר). זאת הייתה טיסה נעימה אך בעיקר שקטה כיוון שבהתחלה לא הכרנו אחת את השני וכולם היו ביישנים. 
בסביבות הצהריים נחתנו באנגליה וחיכה לנו בשדה התעופה מייקי המדריך מהצוות של ארדמור, קיבלנו ארוחות צהריים ארוזות ויצאנו לדרך.
מזג האוויר היה חם ולח בדיוק כמו בישראל לא כמו שציפיתי. לאחר נסיעה של שעה הגענו לאוקספורד ושם באמת המסע החל.
הגענו לקולג' ושם קיבלנו חדרים ענקיים!! בכל חדר היה סלון ענק שבו היה מטבח ופינת אוכל , אמבטיה בנפרד, שירותים בנפרד, אחרי שהולכים במסדרון מגיעים לשלושה חדרי שינה ענקיים שבכל חדר שינה יש שולחן עבודה , ארון ,מיטה וכלי מיטה מסודרים. החדרים לא היו כמו שציפיתי הם היו יותר מזה. לפי דעתי הכי טוב שיכולנו לקבל !!
אחר כך עשינו את דרכינו לחדר אוכל שהוא היה ב- Jesus College ששם גם למדנו. האוכל היה בסדר: פסטה , בשר , תפוחי אדמה (בעיקר תפוחי אדמה מכל הסוגים ) ולבסוף קינוח.
הבריטים רגילים לאכול ארוחות ערב בשעה 17:30 בהתחלה היה קצת קשה אך לבסוף התרגלנו.
אחרי ארוחת הערב חזרנו למקום המגורים הספקנו לסדר את החדרים ויצאנו לפעילות הכרות עם המדריכים האנגלים ועם הילדים. היו ילדים מסין, ונצואלה, ספרד, טורקיה, פורטוגל, רוסיה , אוקראינה בקיצור בהתחלה לא היה חסר למי להתחבר.בהתחלה היה קשה להתחבר לכל הילדים כיוון שכולם היו ביישנים אבל עם הזמן למדנו להכיר אחד את השני ונהיינו כמו משפחה אחת גדולה.
ביום השני הלכנו להרצאה של שני סטודנטים ולאחר מכן הלכנו לקולג, ועשינו מבחן כדי לבחון את הרמה שלנו באנגלית. זה היה מבחן שבו היו שבעה חלקים : שמונים שאלות אמריקאיות, קטע כתיבה ומבחן דיבור.לפי המבחן חילקו אותנו לקבוצות מתאימות . השבוע הזה היה שבוע רוחות. אחרי הארוחת ערב התחלקנו לקבוצות, כתבנו תסריטים להצגה שהיינו אמורים להעלות, הכנו תפאורה והתחלנו בחזרות.
ביום השלישי הלכנו לשיעור הראשון שלנו עם הקבוצות לאחר מכן הלכנו לסיור בעיר אוקספורד ובערב הצגנו את ההצגות שכל קבוצה הכינה.
ביום הרביעי הלכנו לשיעור ולאחר השיעור הלכנו לנהר התמזה ושם עשינו PUNTING בנהר ונהנו מהנוף ומהשמש J בערב הייתה לנו פעילות בפארק שקרוב לקולג'. היה מאוד כיף !
ביום שישי התחלנו את היום בלימודים(כרגיל) לאחר מכן הלכנו לסיבוב בעיר אוקספורד ואחר כך הלכנו לפארק לשחק משחק שהוא כמו מחניים רק עם הרבה כדורים. בערב עשינו קידוש : המדריכים ארגנו שיהיה לנו יין, חלות ואפילו חומוס (היה מאוד מרגש לעשות קידוש בחו"ל עם אנשים מארצות אחרות שגם השתתפו בקידוש- אפילו לאחר מכן רקדנו הורה עם אחת המורות ) ובנוסף אכלנו פיצה. לאחר הארוחה הייתה לנו פעילות של כשרונות צעירים : כל קבוצה הייתה צריכה להכין קטע ריקוד או שירה ולהציג אותו מול כולם.
ביום שבת הלכנו לסיור בטירת וינדזור כאשר הגענו התחיל טקס חילופי המשמרות והיה מאוד מרשים. בערב כאשר חזרנו למקום המגורים הייתה מסיבת פרידה לרוסים, לספרדים וגם לסינים. זה היה מאוד עצוב היו הרבה דמעות וחיבוקים.
ביום ראשון למרות שיכולנו להתעורר באחת עשרה התעוררנו יותר מוקדם מהרגיל כדי להיפרד מהחברים שעוזבים, זה היה מאוד עצוב והעצב ליווה אותנו להמשך היום (הם היו מאוד חסרים). לאחר מכן היה לנו זמן לשופינג בערך שעתיים וקבענו להיפגש בחנות תה ששם שתינו תה אגלי . לאחר ששתינו תה היה לנו זמן לשופינג לעוד שעתיים בערך. כאשר הגענו בחזרה למגורים הייתה פעילות הכרות שבה הכרנו את הילדים החדשים שהגיעו.
לא ייאמן שעבר כבר שבוע!! כולם מרגישים כמו משפחה , מאיה היא האמא , מקום המגורים הוא כמו בית . כל זה חסר לי כרגע !!
ביום שני היה לנו סיור באוקספורד ובערב הייתה לנו פעילות בפארק הענק עם קבוצות חדשות וילדים חדשים.
ביום שלישי הלכנו לסיור בספרייה באוקספורד ובערב כאשר חזרנו למקום המגורים הייתה תחרות בישול בין הקבוצות. כל קבוצה הייתה צריכה להכין : פיצה וקאפקייקס .
מי שהיה צריך לטעום היה מיילס (המנהל של ארדמור ) – מסכן!! .
ביום רביעי הייתה לנו תחרות צילומים בין הקבוצות. כל קבוצה קיבלה 25 שאלות ולפי התשובות הקבוצה הייתה צריכה לדעת מה לצלם. בערב בספריה בקולג' היה לנו דיבייט שזה דיון על נושא מסויים. כל קבוצה העלתה בעד ונגד על נושא - המטרה היא לשכנע את הקבוצה השנייה שהדעה שלכם היא הנכונה.
ביום חמישי בין השיעורים ארגנו מסיבת הפתעה לשחר רצאבי (sweet sixteen) . הבאנו עוגה, ברכה ובלונים. לאחר מכן נסענו ללונדון ונתקענו בפקק למשך כ-4 שעות והיה חם מאוד הספקנו להגיע בזמן למחזמר Queen שהוא המחזמר הכי מדהים שראיתי בחיים !!
ביום שישי היה לנו טקס סיום שבו קיבלנו תעודות ונפרדנו מהמורים היה מאוד מרגש. לאחר מכן לקחו אותנו לסיור אופניים היה מדהים ובעיקר כיף. בערב הייתה לנו מסיבה ואפילו לימדנו את דניס (הטורקיה) להגיד את המילה "חאפלה" היה מאוד מצחיק. הסינים לא הגיעו למסיבה וזה התנקם בהם בהמשך ;)
יום שבת היינו בלונדון בשייט בתמזה, בביג בן וארמון בקינגהאם- היה מאוד יפה לונדון עיר מדהימה!! בערב היה לנו זמן חופשי וראינו שהסינים שוב לא מגיעים לפעילויות בערב (הם תמיד עייפים ) אז החלטנו אני ויעל לעלות אליהם לחדר עם הסיניות ולחכות עד שהם ירדו. לאחר דפיקות רבות בדלת אחד מהסינים פתח לנו את הדלת אך הוא ישר נכנס לחדר ונעל אותה. החלטנו להכנס לבית , שלחנו תמונה בוואטסאפ בקבוצה של הסאמר סקול ופתאום אנחנו שומעות מהחלון שלוש בנות " חכו לנו אנחנו באות" . לאחר דפיקות רבות בחדרים הצלחנו להוציא את הסינים מהחדרים ובזכותנו הם ירדו לפעילות!! (הכל מצולם ) היה מאוד מצחיק.
ביום ראשון היינו בלונה פארק והיה מאוד כיף. בערב הייתה לנו אפשרות לרדת כדי להפרד מהמדריכים ומהחברים. הופתענו לראות שהפעם הסינים באו. מרחנו להם לק ואפילו גם למיילס ( המנהל של ארדמור) :O סיימנו את הערב בבכי ובהרבה תמונות.
יום שני היום האחרון (לא רוצים לעזוב) !! לא ייאמן שהמסע הזה עבר כל כך מהר.... קמים בבוקר ונפרדים מכולם – ושוב דמעות בעיניים. לאחר מכן נסענו ללונדון למדאדאם טוסו ואחרי זה זמן שופינג. ב-17:30 שעון אנגליה התחלנו את דרכנו לשדה התעופה כולם עצובים לא רוצים לחזור. לבסוף הטיסה יצאה בשעה 22:30. המסע שלי נגמר כאשר נחתנו בארץ בשעה 6:00 בבוקר (שעון ישראל). כאשר נחתנו הדמעות הציפו אותי , התחילו החיבוקים והפרידות מהילדים המדהימים שהכרתי וכמובן ממאיה המדריכה. כאשר פגשנו את ההורים והאחים הבנתי כמה התגעגעתי למשפחה.
אני כותבת את המכתב הזה עם דמעות בעיניים , עברו רק כמה ימים ואני מתגעגעת לכל דבר שהיה שם : לאנשים המדהימים שהכרתי, למאיה המדריכה , לשיעורים, לסיורים, ללונדון ואפילו לאוכל ....
טוב נראה לי שחפרתי מספיק על החוויות שם ועכשיו אני רוצה לספר על האנשים, המדריכה וגם על מזג האוויר.
מזג האוויר היה מבלבל : שנייה יכול להיות הכי חם בעולם ובשנייה גשם ולאחר מכן חוזר להיות שמש. מזג האוויר שם נעים לא כמו בישראל.
אני רוצה להודות למאיה המדריכה שתמיד תמכה, דאגה ,הקשיבה, חיבקה ותמיד אבל תמיד חייכה. כאשר הייתי חולה היא דאגה ועזרה לי , היא הלכה איתי לקנות תרופות יחד עם אנג'י (אחת המדריכות האנגליות ) ודאגה שאני ארגיש הכי טוב בעולם עד שאני אבריא. וגם אחרי שהבראתי היא תמיד אבל תמיד דאגה. מאיה, את המדריכה הכי מדהימה שיכולתי לבקש את היית שם כמו אמא בשבילי תודה על הכל !! אני אתגעגע ואני כבר מתגעגעת....
אני רוצה להודות לכם חברים מדהימים שלי שעשיתם לי את החוויה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים. אתם הייתם כמו משפחה בשבילי . הכרתי חברים לכל החיים שאני מאוד מאוד אוהבת ומתגעגעת.
בנוסף, הכרתי חברים מכמה מקומות בעולם אך למי שהכי התחברתי זה לילדים מסין. אני מתגעגעת אליהם המון .... אנחנו מנסים להיות בקשר כמה שיותר . היה קשה להפרד מכולם.
אני ממליצה לכל אחד לעבור את החוויה הזאת .
זאת החוויה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים שאני בחיים לא אשכח .זה היה הקיץ הכי טוב שהיה לי בחיים ועדיין קשה לקלוט שזה נגמר זה מרגיש לי כמו חלום.
אני מקווה לחזור גם בשנה הבאה !!
