לכל חוויה מעצימה בחיים אין התחלה.. אבל ההתחלה שלי תהיה בשדה התעופה בן גוריון בישראל, בתאריך 22.7.13 בשעה 6 בבוקר בדיוק,
18 ילדים מכל הארץ ומדריכה מגיעים יחד עם המשפחות שלהם כולם עם אותו התיק האפור והסרט האדום על הצוואר, חלק באו בזוגות אבל הרוב לבד כולם באותו מצב, חוששים, לא יודעים מה הולך איתם, מנסים להתחבר בעזרת חיוך אבל לא תמיד זה הולך,
עולים למטוס, חלק כבר מתחילים להתחבר, אני יכולה לספר על עצמי ועל דניאל (חברה שלי שבאה איתי) שפשוט כל הילדים נראו לנו כמו חייזרים, כל אחד "והשריטה" שלו,
אני זוכרת אותי מסתכלת על החברים במטוס ואומרת לדניאל "לא נורא כולה שבועיים אנחנו נשרוד את זה", מגיעים ללונדון, שם מחכים לנו המזוודות, מאיה המדריכה שתמיד דואגת לחייך סופרת אותנו והמסע שלנו מתחיל, עלינו למיניבוס היה חום כבד, במיוחד בתוכו ואז הגענו לאוקספורד, עיר האוניברסטה!!!
ה-עיר !! הגענו לחדרים המדהימים שלנו, שבעצם היו דירות, מקלחת שירותים מטבח סלון לא יכולנו לבקש יותר, בערב התחלנו להכיר אנשים מכל העולם ואז אתה מבין שאתה באנגליה, אתה צריך להתחבר, וזה באמת מה שקרה, כל יום הפך ליותר חלומי, כל טיול מחוץ לאוקספורד יותר גיבש
בימים שאחרי יצאנו לסיורים בעיר אוקספורד, דיברנו על כל הדברים הייחודיים שבעיר, על האוניברסיטאות ואפילו על כמה עולה ללמוד שם, בשישי בערב המדריכים דאגו להביא לנו יין וחלה ואפילו חומוס בשביל שנעשה קידוש, ואפילו החברים מחו' 'ל עמדו מסביב והסתכלו על המנהג, זה הרגע שהרגשנו באמת בבית, עמדנו סביב נרות שבת ופשוט קידשנו, זה רגע שקשה לשכוח.
יום שבת נסענו לטירת וינזור, שם קיבלנו מכשיר עם אוזניות שסיפרו לנו על הטירה, זה היה מרהיב,
ביום ראשון כמובן שלא היו לימודים, מי שרצה יכל לקום מאוחר (סוף סוף)!!! ולקראת הצהריים יצאנו לזמן חופשי בעיר , יום שני , שוב חוזרים לשגרה, מתחילים להתרגל למקום , מרגישים כבר בבית, משפחה אמיתית!
ביום שני בערב אחרי סיור באוקספורד הגענו לפארק ענק שכולנו נורא אהבנו, שם עשינו פעילות לפי קבוצות שהמדריכים חילקו ומיד לאחר מכן חזרנו למגורים.
ביום שלישי בערב הייתה פעילות עם הקבוצות שנקבעו יום לפני, היינו צריכים להכין פיצות וקאפקייקס, היה מצחיק ולא אכיל במיוחד...
הגענו ליום רביעי, יום רגיל, ארוחת בוקר , פעילויות ובעיקר כיף חיים,
ביום חמישי קמנו למדנו ואז סוף סוף נסענו ללונדון, נתקענו בפקק כמה שעות אז הספקנו להגיע רק למחזמר, המחזמר היה מדהים !!! פשוט נהננו מכל רגע ושנייה, הגענו למגורים מאוחר ממש אך בכל זאת
יום שישי לימודים כרגיל , ביום שישי היה טקס פרידה מהמורים המדהימים שלנו, באמת שהתרגשנו נורא ! הם תפסו חלק גדול מהחוויה שלנו, הם נתנו לנו תעודות וחיבוקים, הפרידה הייתה מבאסת, בכל זאת, אין יותר שיעורים עם סינים בכיתה ?
L ביום שבת נסענו לשייט בתמזה, היה מהמם ומרהיב.
ביום ראשון היינו בפארק השעשועים, היה כזה כיף !!!!!
ואז בערב התחיל הבכי והעצב לקראת הפרידה... כולנו היינו עצובים כדי להגיד שלום לחוויה המדהימה ולכל האנשים, אחרי ערב טעון רגשית הלכנו לישון, בבוקר קמנו, הוצאנו את המזוודות וכמו שהתחילו לרדת הדמעות שלנו התחיל לרדת גם גשם,
זה היה כיף לראות איך אנשים עם תרבות שונה, התחברו אלינו כל כך ואהבו אותנו, כולם בכו, וכך יצאנו לדרכנו בלונדון, שם היינו במדאם טוסו, שזאת הייתה חוויה בפני עצמה! לאחר מכן היה לנו הרבה זמן חופשי באוקספורד סטריט ואז יצאנו לכיוון השדה תעופה,
לפני העלייה למטוס ישבנו במעגל וכל אחד דיבר על החוויה שלו, כולם התרגשו והיו עצובים שזה נגמר......
ועכשיו לאנשים שהיו איתנו,
היו לנו מדריכים מדהימים שאני לא אשכח והכי חשוב, מאיה המדריכה שלנו... באמת שהיא הייתה מדריכה שאי אפשר לבקש יותר ממנה, תמיד חייכה תמיד חיבקה תמיד העריכה והקשיבה למה שאנחנו רוצים, היא החליפה את האבא את האמא את הסבא והסבתא שלנו בשבועיים האלה, וכל זה תמיד בכיף ובאהבה!!!!!!!!!
הכרנו חברים מכל העולם, סינים טורקים רוסים ספרדים, עם חלקם נשמור על קשר והלואי ויצא לנו להיפגש איתם.
אני רוצה לפנות לחברים שהכרתי בישראל, דניאל שבאה איתי, עילם, שירי, לוטם, אופיר, אנסטסיה, טלי, מאיה, יובל אור, סשה, ליה, נעה, שביט, שחר ליטמן , שחר רצבי, שיר ותאיר, תודה על שבועיים נפלאים שבהם הייתם המשפחה שלי באמת שאני בחיים לא אשכח את התקופה הזאת, אני לוקחת מכם וממאיה המדריכה כל כך הרבה.
אז זהו בתאריך 6.8.13 בשעה 6 בבוקר בדיוק בשדה התעופה בן גוריון נגמרת החויה שלי.
סאמר סקול זאת חוויה ענקית בחיים שלי שתישמר להרבה הרבה זמן, הרי איפה עוד תיראו ילדה מטורקיה וילדה מישראל מתחבקות , צוחקות נהנות וכל זה ביחד.... רק באנגליה, בעיר אוקספורד.
