וואו. פשוט וואו. זאת המילה היחידה שיכולה להסביר את מה שעברתי בשבועיים האלה במדריד, עיר הבירה של ספרד.
אני אפילו לא יודע איפה להתחיל.
אז ככה, אני ליאור, בן 14 מנתניה. ועכשיו אין לי מוסג איך להמשיך מפה.
אבל דבר אחד אני כן יכול להגיד, וזה שבשבועיים האלו זכיתי לחוויות לכל החיים ולחברים מכל העולם (והכי חשוב הרבה עוקבים באינסטגרם). ונכון שתמיד אומרים "נשמור על קשר" ואף פעם לא מדברים יותר? אז אצלנו זה לא ככה, ואפילו קבענו להרשם שנה הבאה לסאמר סקול ביחד.
השבועיים בסאמר סקול היו ללא ספק השבועיים הכי טובים בחיים שלי, מהדפיקות על הדלת בבוקר כדי להעיר אותי ועד ללהתחבא מהמדריכים בערב אחרי כיבוי אורות הכל תמיד היה מלא בצחוקים וכיף.
וכל זה עוד לפני הקטע של המדריכים, שהיו פשוט מושלמים. כל אחד ואחד מהם דאג לנו ברמות, גם אם הוא לא היה המדריך שלנו. נקשרנו אל כולם כל כך עד שבסוף כמעט כל הקבוצה בכתה מרוב עצב על לעזוב את המדריכים.
ואני זוכר שלפני חודשיים בערך התלבטתי אם להרשם או לא אז קראתי סיפורים שילדים אחרים כתבו, ואני מודה להם מכל הלב על כך ששיכנעו אותי לבוא לסאמר סקול!!
ועוד יותר אני רוצה להודות לחברה מהקבוצה וליובל המדריכה המדהימה שהפכו כל שניה למדהימה וגרמו לכל שקל ששילמנו ולאוכל הלא-כל-כך-טעים להיות שווים את זה!!!
אז לסיכום, תודה לכל מי שהיה חלק מהחוויה המדהימה הזאת שאני לא אשכח בחיים ואם יש עוד ילדים שקוראים את זה ומטלבטים אם להרשם לסאמר סקול או לא, אני רק רוצה לאמר לכם שממש כדאי להרשם כי זו חוויה נדירהההההה!!!
