לא יודעת איך להתחיל סיפור כזה, זה היה הקיץ הכי טוב שהיה לי בחיים.
זה התחיל בזה שהצעתי לחברה הכי טובה שלי להירשם איתי לסאמר סקול, ואחרי חודש בערך שתינו נרשמנו לברייטון.
הכרנו חלק מהילדים לפני המפגש קבוצה ולפני שטסנו בכלל דרך האינסטגרם ודרך הפורום ופתחנו איתם קבוצה בווצאפ.
כשהגיע המפגש קבוצה, עשינו הכרות עם הילדים האחרים ועם המדריכות - יובל ועינב. קיבלנו תיק של הקמפוס ומעטפה כחולה שבה יש את כל ההוראות וההסברים לגבי השבועיים האלה.
השבועיים בין המפגש קבוצה לבין הטיסה עברו כל כך מהר שבקושי הרגשתי אותם, ו ב 8/7 יצאתי לשדה תעופה.
היינו צריכים להיות באחת בלילה בשדה כי הטיסה שלנו הייתה ב 5.
בטיסה, הכרנו ודיברנו עם ילדים שעוד לא יצא לנו להכיר ואחרי בערך חמש שעות טיסה הגענו סוף סוף לשדה התעופה לוטון שליד לונדון.
כעבור נסיעה שקטה של שעתיים וחצי שהרגישה כמו נצח הגענו אל המרכז שבו אנחנו הולכים להעביר את השבועיים הבאים שלנו.
המקום היה ענק, כל המקום מורכב מטירות, גם הכיתות, גם החדרים, וגם חדר האוכל. יש שם מדשאות ענקיות ויש שם כל כך הרבה מקום.
הילדים של השלושה שבועות עשו לנו קבלת פנים ואז כולנו התיישבנו על הדשא לקבלת המפתחות לחדרים. לאחר בערך חצי שעה, הלכנו אל ה sea life ולאחר מכן קיבלנו קצת זמן חופשי במזח של ברייטון!
היום הראשון יכול להיות קצת קשה לפעמים משום שמתגעגעים הביתה, ומרגישים לפעמים לא שייכים ואולי האוכל לא טעים אבל יום יומיים אחר כך, הכול יהיה טוב, זה תמיד קשה ביום הראשון (:
ביום השני עשינו את מבחן הרמה שלנו בשביל שיחלקו אותנו לכיתות וביום השלישי כבר היינו משובצים כל אחד לכיתה שלו.
הקטעים הכי קשים היו בסופש"ים, שהילדים שהתחברנו אליהם עזבו, אז כל סופ"ש עשינו חלוקת תעודות, מסיבה, ואז פרידה מהילדים שעוזבים.
אין מה לחשוש לילדים שרוצים לבוא לבד, יש המון שבאים לבד וכולם מתחברים אליהם, אף אחד אף פעם לא נשאר שם לבד (:
אלו באמת היו השבועיים הכי טובים שהיו לי בחיים, בכל שנייה היה שם כל כך כיף ולא רציתי בכלל לחזור הביתה.
אני באמת ממליצה ללכת למרכז הזה, זה מרכז מדהים, עם מדריכים מדהימים, חדרים ואקטיביטיז ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות.
הכרתי שם ילדים מדהימים, מאיטליה, ספרד, צרפת וברור שמישראל.
אוהבת ומקווה לשמור קשר עם כולם !
