היי אני ירדן וטסתי השנה לסאמר סקול בברייטון,
שלושה שבועות הכי מדהים שהיו לי בחיים!!!
אני יושבת וכותבת אז מוחקת כי אני לא יודעת מאיפה אני צריכה אפילו להתחיל. אז אני פשוט יתחיל מהתחלה...
לסאמר סקול נסעתי בלי חברות, רק אני והמזוודה שלי.
בהתחלה מאוד חששתי אם אצליח להכיר את כולם ואולי אפילו להיות חברה שלהם, ומהר מאוד התגברתי על הפחד שהיה לי. כבר מהרגע שעגנו לקולג' התחברתי אם כולם, ומביוחד להילה ולרוני (חדר 3.05).
אחר כך עשינו את מבחני הרמה, אני ורוני לא עזבנו אחת את השנייה במשך שלושה שבועות בשיעור, התחלנו להפריע למורה על הצחוקים של שתיינו,
ולדבר בעברית וכמובן לשאול את אחת השניייה איך אומרים מילים מסוימות באנגלית.
תמיד שהלכנו וטיילנו הגענו למקומות הכי יפים, כמו המזח של ברייטון, איסטבורן, קנטברי, לונדון, פורטסמית' ועוד מקומות מהממים
וחשוב לזכור שלא הכל ורוד ויפה. צריך לזכור שיש גם ריבים
כי בכל זאת אנחנו ביחד שלושה שבועות, אבל חשוב לזכור שתמיד
הכל יכול להסתד.
ואז הקבוצה של השבועיים הגיעה, באותו היום הייתה התרגשת באוויר,
וכל כך התרגשנו לפגוש אותם, להכיר אותם ובמיוחד להכיר לה את המקום
כי אנחנו הוותיקים.
בקבוצה של השבועיים פגשיתי והכרתי אנשים שאני לא ישכח בחיים,
אריאל - בחיים שלי לא הכרתי בנאדם כל כך חם ואוהב שחושב בדיוק כמוני
רונה ונטע-לי - בזכותם הנסיעות שלנו היו מעניינות כי לפני שהן באו הנסיעות של הקבוצה הראשונה היו משעממות.
נעה - ילדה שהייתה איתי בבית הספר, ואפילו לא ידענו על הקיום של אחת השנייה ועכשיו בזכות הסמאר סקול אנחנו מכירות אחת את השנייה
רוני, יובל, נסטיה, אנאבאל ותומר - אתן הבנות הכי משוגעות וחמודות שפגשתי
אי פעם.
הילה - תפוז שלי, החברה הכי קרציה שיש לי
וכמובן שכל השאר, אתם עשים לי את הסמאר סקול הזה
ומקווה שנשמור על קשר בהמשך