אני נועה בת 16 ממודיעין, וכמו כולם בלילה שלפני הטיסה לא הצלחתי לישון. היו לי מלא חששות ופחדתי בהתחלה ללכת לסאמר סקול. רציתי לבוא עם עוד חברות אבל הן לא יכלו בסוף, לכן הלכתי לבד. ממש פחדתי שאני לא אצליח להתחבר לאף אחד ושיהיה לי קשה להסתדר לבד במקום זר עם אנשים שאני לא מכירה. גם הפגישה שהייתה לפני הטיסה הייתה מביכה ולא באמת הצלחתי לדבר עם הילדים האחרים בקבוצה. בנוסף ראיתי שרוב הקבוצה מורכבת מזוגות של ילדים שבאו ביחד ופחדתי להיות היחידה שתהיה לבד. אבל כשהגעתי לשדה התעופה התחלתי לדבר עם אנשים מהקבוצה ולאורך השבועיים גיליתי שהקבוצה מורכבת מילדים ממש מדהימים והצלחתי להתחבר לאנשים למרות הפחדים שלי.
באנגליה היה ממש נחמד וממש נהנתי ממזג האויר הקר והגשום. כולם באנגליה היו נורא נחמדים ומנומסים ונהנתי מאוד לדבר עם אנשים באנגלית ונהל שיחות באנגלית. באתי לסאמר סקול בעיקר כי אמא שלי רצתה שאני אדבר באנגלית ואשמור על האנגלית שלי. באתי כדוברת אנגלית ועדיין הרגשתי שהצלחתי להשתפר ולשפר את האנגלית שלי.
בנוסף לכך נורא נהנתי מכל הפעילויות שעשינו. נסענו ל Thorpe park שזה לונה פארק כזה והיה ממש כיף! עלינו על מלא מתקנים ואני בדרך כלל לא עולה על רכבות הרים אבל איכשהו שם היה כיף! גם הלכנו לראות את המחזמר Mamma Mia ולמרות שכבר ראיתי את זה לפני, זה היה מהמם וממש נהנתי. אפילו פעילויות כמו ללכת לפארק או לדבר עם ילדים ממדינות אחרות היו מהנות. היה לנו גם המון זמן חופשי להסתובב ברחובות של אוקספורד וקיימברידג’ ולקנות דברים.
פגשנו בסאמר סקול ברזילאים, סינים, צרפתים ורומנים. היה נחמד לדבר איתם ולנסות להתחבר אליהם, למרות שקצת קשה להתחבר לאנשים רק בשבוע או שבועיים. חבל שלא היה לנו עוד קצת זמן :)
אני חייבת לציין שהאוכל בהתחלה לא היה כל כך טעים והשעות שבהן אוכלים נורא מוקדמות אז בהתחלה זה היה מוזר אבל מתרגלים. גם הייתה לנו מדריכה מדהימה שקוראים לה יובל שדאגה שיהיה לנו לחם ונוטלה ועוד חטיפים בערב כשנהינו רעבים שוב.
אז בקיצור היה מאוד כיף בסאמר סקול, לא היה משעמם אף פעם, עשינו מלא דברים, פגשנו הרבה אנשים (ונהנתי לחפור לקבוצה שלי בשירה:))
