אוקיי, אין דרך בכלל להתחיל לתאר את השבועיים האחרונים
עדיין לא מעכלת שזה נגמר, עדיין עם דמעות בעיניים שזה כבר עבר...
זה מרגיש כאילו רק אתמול פגשתי פעם ראשונה את המדריכה והקבוצה.
אז נתחיל מההתחלה, יום שבת לפנות בוקר, נפגשנו כולנו בשדה תעופה.
כבר ראינו אחד את השני במפגש היכרות אבל עדיין לא עיכלנו שניהיה שבועיים אחד עם השני, עדיין לא היינו פתוחים לגמרי ועדיין היה קצת מתח באוויר
אז הגענו לשדה, עברנו את כל הבדיקות, מזוודות,דרכונים וכו.. וכמובן עשינו קצת שופינג בדיוטי פרי !!
עלינו על המטוס, וכבר במטוס התחלנו להתחבר כי ישבנו כולנו ביחד .
אני לא הצלחתי להירדם במטוס מרוב התרגשות רק חשבתי על איך יהיה ומה יהיה !!!
הגענו לקיימברידג וקיבלנו חדרים מהממים.
במהלך כל השבוע בקיימברידג ,טיילנו למדנו ופגשנו שם מלא אנשים חדשים ממקומות בעולם אבל הכי התחברנו לקבוצה הברזילאית, הם היו מלאי אנרגיה ושמחה וישר איך שהגענו באו לדבר איתנו ולעזור קצת עם המזוודות. כל יום שעבר הקבוצה שלנו התחברה יותר ויותר
וכבר ביום השלישי הרגשנו כמו משפחה אחת גדולה
אחרי שבוע, היינו צריכים להיפרד מהברזילאים , ולעבור ל אוקספורד
ואחרי נסיעה ארוכה והמעייפת הגענו וגילינו שזה היה שווה כל רגע!! החדרים היו ענקיים ומהממים .
כל ערב הייתה לנו פעילות עם כל הילדים וזה ממש גרם לנו להתחבר אליהם . הכרנו רומנים, צרפתים ואפילו מהונג קונג
בשבוע השני נסענו ללונדון בפעם השנייה, היינו במוזיאון השעווה וזה היה באמת מהמם, ראינו ממש את כל הכוכבים עשויים משעווה.
אחרי זה נסענו למחזמר מאמאמיה, המחזמר הכי יפה שראיתי !!!!!
חזרנו אומנם מאד מאוחר למגורים אבל זה היה שווה כל שנייה ושנייה!!!!
יום לאחר מכן עשינו בבוקר מבחן סיכום ובערב הייתה לנו ״מסיבת סיום״ קראו לכל ילד בתורו לקבל תעודה ולברך על סיום הלימודים, אני קיבלתי תעודת הצטיינות על הפגנת יכולת דיבור באנגלית גבוהה וזה רק מוכיח כמה באמת למדתי והשתפרתי בשבועיים האלה.
אחרי חלוקת התעודות הייתה לנו מסיבה עם כל הילדים ואין ספק שזה היה הערב המהנה ביותר, היו שירים מכל העולם וכל קבוצה לימדה קצת ריקודים ושירים מהארץ שלה.
ואז.. לא האמנו שכבר עברו שבועיים שלמים והגיע היום שבו אנחנו צריכים לעזוב, זה היה כלכך עצוב מהבוקר כולם היו עצובים ואפילו בכו.
עשינו פעילות מסכמת ביחד וכל אחת כתב לשני על פתקים כמה דברים נחמדים שהיה לו להגיד וקראנו אותם רק בטיסה חזור..
הפרידה מהמדריכה המהממת שלנו יובלוש הייתה ממש קשה, ובכלל מכל החברים המדהימים שהיו איתי בקבוצה, הצטלמנו מלא והתחבקנו אבל אז הגיע הרגע שצריך להגיד ביי אחרון ולחזור כל אחד לבית שלו.
אין ספק שאלה היו השבועיים הכי מושלמים שהיו לי, הכרתי חברים שישארו איתי לכל החיים, יצא לי לראות מקומות מדהימים וכמובן שהאנגלית שלי השתפרה פלאים.
אני באמת רוצה להודות למדריכה המושלמת שהייתה לי, ליובל, על כל שנייה של עזרה דאגה וצחוק! בזכותך השבועיים האלה היו כמו שהם היו! גם כשאיחרנו כועסת עלינו לא הפסקנו להינות איתך אפילו לא לרגע אחד
וכמובן לקבוצה המושלמת שלי, אני אוהבת כל אחד ואחת ממכם ובחיים לא חשבתי שאני אתחבר אליכם ככה!!! אני מתגעגעת כלכך ומחכה שניפגש כבר !!!
יש לי עוד כלכך הרבה חוויות לספר אבל אני לא אחפור סתם, אני באמת ממליצה לכל מי ששוקל לצאת לסאמר סקול שיצא בלי לחשוב פעמיים זאת חוויה מטורפת ואין ספק שזה משהו שאני לא אשכח בחיים !
