לילה לפני הטיסה- מי יכול לישון בכלל?! עוד לא קולטת את מה שעומד לקרות בעוד כמה שעות, הדבר שחיכיתי לו מתחילת השנה- הנסיעה לאנגליה.
כשהגעתי לשדה התעופה פגשתי את אלה שעומדים להפוך לחברים הכי טובים שלי במהלך השבועיים האלה (לפחות ככה סיפרו, אבל נחשו מה? כל מי שאמר את זה- צדק), למרות שזאת רק הפעם השנייה שפגשתי אותם לאחר המפגש, שבו לא כל כך הכרנו אחד את השני.
לא ידעתי בדיוק למה לצפות אבל ידעתי שהולך להיות מדהים.
אחרי הטיסה, נסענו לקיימברידג'- שם העברנו את השבוע הראשון שלנו. כשהגענו לקולג', התאקלמנו, הכרנו את הצוות הלימודי, ההנהלתי, את המדריכים ואת המקום.
כולם קיבלו אותנו וצחקו איתנו וכבר הרגשנו תחושת שייכות, שהולך להיות הכי כיף שיש ושלגמרי שווה לנצל כל רגע פה! בערב פגשנו את הקבוצות שהגיעו מארצות אחרות - קבוצת ברזילאים ואחד טורקי (שיודע לעשות חיקוי ממש טוב של המדריך) שהצטרף אליהם וקבוצת סינים, והתחברנו אליהם מהר מאוד, למרות שהסינים היו קצת ביישנים.
למחרת, עשינו את המבחן לקבוצות למידה ולמדנו להכיר את המורים החמודים והמצחיקים שמלמדים בכיף, ושכשצריך גם רציניים.
השיעורים היו שונים ממה שאנחנו מכירים בצורה טובה וחווייתית יותר - אם זה הילדים מהמדינות האחרות, נושאי השיעורים והגישה של המורים אלינו התלמידים.
במהלך כל השבוע היו לנו טיולים כיפיים ומעניינים כמו השייט בנהר, הטיול בלונדון ואולפני הארי פוטר! בערבים היו לנו פעילויות עם המדריכים והילדים האחרים, וממש נהנינו לשחק ולצחוק איתם.
ביום האחרון שלנו בקיימברידג', למרות שכל יום היה עמוס הרגשנו שהשבוע טס ושעברה תקופה שלמה והיה ממש קשה להיפרד ממה שהכרנו ואהבנו ומהאנשים שפגשנו - הצוות והחברים החדשים שאמרנו שנבוא לבקר (למרות שיש מצב שלא יקרה) ושנשמור על קשר. אחר כך נסענו לפארק רכבות הרים אדיר בטירוף ואז לאוקספורד.
באוקספורד הכל היה שונה, והיה לכולנו קצת קשה בהתחלה להתרגל למקום החדש, אבל הבנו שצריך להיפתח וליהנות גם מאוקספורד- כי זאת כל המטרה.
אחרי יום יומיים של הסתגלות למקום החדש ולילדים החדשים ( הפעם היו איתנו רומנים, צרפתים וסינים), כבר התרגלנו והתחלנו ליהנות גם מאוקספורד.
אוקספורד עצמה הייתה מאוד שונה מקיימברידג' – אוקספורד הייתה כמו העיר הגדולה וקיימברדג' הייתה כמו עיירה קטנה ובייתית. גם באוקספורד המורים היו מדהימים והשיעורים גם היו מאוד חווייתיים.
בהפסקות יצאנו להסתובב באזור של הקולג' ששם היו הרבה חנויות מה שאומר- הרבה (אבל הרבה) שופינג! גם שם יצאנו להרבה טיולים מהנים כמו הסיור באוקספורד, מוזיאון מדאם טוסו וגם לאחד שהכי נהניתי בו - ההופעה של מאמא מיה בלונדון. היה ממש יפה, מצחיק ומטורף וכולם ממש נהינו ובסוף המופע כל האולם היה על הרגליים ורקד ושר את כל השירים יחד עם השחקנים. היה מדהים.
ביום האחרון שלנו באוקספורד - שהיה גם היום האחרון שלנו בחוויה המדהימה הזאת - חוויה של פעם בחיים, סוף סוף הראו לנו איך זה להיות בריטי, ואיך אפשר להיות בריטי אמיתי בלי מסיבת תה? אז עשינו מסיבת תה! וזה היה כל כך מצחיק ומוזר כי להכל יש חוקים - אפילו לכמה לשתות מהתה... איזה אנשים מוזרים.
אחרי הצהריים נסענו לשדה התעופה, אבל עדיין אי אפשר היה לקלוט שבעוד כמה שעות הכל יגמר... ולכן עשינו סוג של מסיבת סיום ממש לפני העלייה למטוס - הוספנו את מי שעוד לא הוספנו בסנאפצ'ט, אינסטגרם ווואטסאפ, כולם הצטלמו עם כולם, וכמובן איך אפשר בלי לתת מתנה לזאת שכל החוויה הזאת לא הייתה אותו הדבר בלעדיה- המדריכה המדהימה שלנו יובל!
ואז עלינו על המטוס ויאללה הביתה. רק כשנחתנו, וכל אחד הלך להורים שלו , קלטנו שזהו, ושהחוויה המיוחדת הזאת נגמרה.. הייתי עושה את הכל שוב מההתחלה!
אוהבת מלא ומחכה להיפגש עם כולכם שוב!!
הג'ינג'ית
אלן והחצאית
היה קר לבה
U gud bro
Code 32/42
To much potatoes
יועז גורן בן דוד לנצח
