מדריכים מעדכנים מהשטח

סאמר סקול יומן מסע הוא המקום לקרוא את סיפורי המדריכים בזמן אמת.
כל שנה בזמן אמת המדריכים מדווחים מהשטח, מה עשינו היום, כל הצחוקים שהיו, סיפורי אהבה חדשים... תקראו ותבינו באמת מה זה סאמר סקול !

עוד שלושה ימים זה קורה!! - 07/12/2023

חניכים יקריםהספירה לאחור החלה!!!!!!!עוד שלושה ימים אנחנו נפגשים בנתבג ויוצאים למסע שלנו!!!אז קודם כל ...
קרא עוד
כניסה ליומן מסע

הפרופיל שלי
  • כינוי:

    חבי

  • מרכז: שיפלייק
  • יצאתי בקיץ: 2014
  • שלח דואר אלקטרוני לחבר
    • השם שלי:
    • המייל שלי:
    • הטלפון שלי:
    • נושא:
    • תוכן ההודעה:
    •      
       
הפרופיל שלי

אביטל רדזישבסקי  (חבי)

כבר עבר יומיים מאז שנחתנו ...

דנאי הלפרין  (דנאי)

שלום אני דנאי הלפרין בת 15 ...

עדן מיטרני  (עדנה)

שלום אני עדן, הייתי בסאמר ...

נועה עמר 

אני נעה, היית שלוש שבועות ...

רוני ברגלס  (רוני ברגלס)

שלום,   אני רוני והייתי ...
לכל סיפורי המחזור

כבר עבר יומיים מאז שנחתנו בארץ והדמעות לא מפסיקות לזרום, ה-שלושה שבועות שהייתי בשיפלייק היו המדהימים בחיי. בשבועות הללו הספקתי להכיר ילדים מדהימים וחברים לכל החיים.



הסיפור שלי מתחיל כארבעה חודשים לפני הסאמר סקול שאמי מציעה לי לנסוע לשם מכיוון שאבי טס ללונדון לשלושה חודשים עקב עבודתו כך שאני אוכל לפגוש אותו, בפעם הראשונה שהוצע הרעיון סירבתי כאילו ללכת ללמוד בחופש? זה הכי לא אני... ועוד לבד ? אם הילדים יהיו סנובים? אם אני לא אתחבר? ברור כל השאלות שכל ילד יחשוב עליהן... למרות הכל אמי שכנעה אותי לשאול חברות, רוב החברות שלי לא יכלו מכיוון שהן כבר טסות עם משפתחן או שלא מרשים להן, אבל אז חברתי סתיו אמרה שהיא יכולה, דחינו אתזה, לא חשבנו על זה כמעט עד סוף ההרשמה אבל פתאום בסופו של דבר לקחנו את העניין לידיים ונרשמנו לשיפלייק לשלוש שבועות.



למפגש הראשון הלכנו אני וחברתי לבד בלי הורים, נסענו לתל אביב מהבוקר והלכנו לשוק הכרמל, לאחר מכן  עשינו מאמצים כדי להגיע לרמת אפעל משום שזה היה מקום די מסובך להגיע אליו שתי ילדות בלי הורים אבל הגענו! עשינו רעש על הבמה, ובואו נגיד אפילו ילדים שלא בקבוצה שלנו יזכרו אותנו חחחחחחח
מהמפגש השארנו רושם של פרחות, פאקצות, ומפגרות בלחץ.
שני המשפטים העיקריים שזוכרים אותנו מהם הם: אין סים לאייפון 5?!
והשני היה : קמים לפני 12???

אפחד לא שכח אותנו אחרי המפגש הזה 😂

תאמת שגם רצו לרצוח אותנו😒😒

כבר בסוף הלימודים חברתנו שרי חפרה לנו מה לא לעשות במחנה, רשימה ארוכה מאוד שאם אני אפרט זה יקח הרבה מאוד זמן. אבל בתכלס מה שקרה בסאמר סקול היה מושלם.

בערך כשבוע לפני הטיסה התחלנו להתכונן, קנינו כמה דברים אחרונים כמו שמפו, מרכך והכל עשינו לק במיוחד לטיסה, הלכנו לקוסמטיקאית והתכוננו. ביום של הטיסה לא ישנתי כמעט מכיוון שהתרגשתי, נסענו ברכבת לשדה תעופה, אני זוכרת איך שמחתי שאני כבר טסה כי כלכך חיכיתי ליום הזה, הגענו לשדה תעופה ב-2 בלילה בערך שם פגשנו את כולם, הופתעתי לטובה, כאילו זכרתי את חלקן אבל תאמת היו ילדים שחשבתי שהם מתנשאים אבל הם לא היו כאלה, היו כאלה שלא זכרתי וכאשר ראיתי אותם הופתעתי שלא זכרתי אותם, כאשר קיבלנו את כרטיסי הטיסה וראינו שאנחנו לא אחת ליד השניה שיגענו את כולם כך שנשב אחת ליד השניה וכך אכן היה בסוף, תאמת שאני חושבת על זה, הרוב חשבוו שאנחנו פרחות ולא אהבו אותנו כך שאני לא מבינה איך הם לא יצאו עלינו כשחפרנו לכולם להחליף על כולם רק כדי שנשב אחת ליד השניה. הטיסה עברה ממש מהר מכיוון שאני ישנתי ברוב הטיסה חוץ מההתחלה ומהחלק של האוכל, אני אוהבת אוכל מאודדד!!  כאשר נחתנו התברר שילדה שכחה את הדרכון במטוס וכך העברנו שעה לפחות בישיבה וחיכינו לדרכון שימצא, לבסוף יצאנו החוצה ופגשנו מדריכה נחמדה מאוד בשם זואי ונסענו לשיפלייק מה שלקח כשעתיים מכיוון שהיה פסטיבל שייט באגם.



כאשר הגענו לשיפלייק קיבלנו את חדרנו, אני וחברתי סתיו היינו בחדר בקומה למעלה ללא ילדים בקומה, רק אנחנו ובהמשך המסדרון אבל רחוק מאיתנו היו המדריכים, בחדרנו הדלת לא נסגרה עד הסוף והיה פתח די גדול בין הדלת כשהיא סגורה לקיר מה שחירפן אותנו מאוד אך למדנו להסתדר עם זה ולאחר זמן מה זה כבר לא הפריע, מכיוון שלא שמנו לב לזה אפילו, היה כלכך מושלם שכבר לא שמנו לב למגרעות למרות שלא היו אפילו הרבה.



דבר נוסף לא נוח שהיה בחדרנו זה שהמקלחות היו ממוקמות ממש לידו וכל פעם שבנות רבו על המקלחות שמענו זאת בקול חזק מאוד וזה הפריע לנו לפעמים.



לאחר שקיבלנו את חדרנו הלכנו לאכול וגילינו שזה אינו אוכל אלא רעל, באמת, כאילו זה נראה טעים בהתחלה והארוחת בוקר כן הייתה טעימה דווקא בזכות היוגורטים והקוראסונים, אבל הארוחות האחרות היו מזוויעות בלשון המעטה, לפחות לי מפני שהיו ילדים שאהבו את הארוחות... אך למדתי להסתדר עם זה, אחרי הארוחה המדריכים עשו לנו סיור במקום למרות שכאשר אמרו לנו לרדת לאגם אני סתיו לא רצינו כיוון שכבר היינו שם כאשר הסתובבנו להכיר את המקום בצהריים המוקדמים יותר, אז לא היה לנו כוח לרדת שוב, אז בזמן שכולם ירדו ניסיתי ללמד את סתיו ריקודש בשם בוניטה דה מאס (היפה מכולם בתרגום מספרדית) שזה ריקוד מטלנובלה, אך ללא הצלחה מכיוון שסתיו התיישבה וסרבה לעמוד.



בערב הייתה פעילות ערב שברחנו ממנה ופרקנו את המזוודות בזמנה למרות שאמרו לנו שהיא הייתה מאוד מהנה אך אחריה כאשר כבר סיימנו, הודיעו לנו שעוברים עוד שבוע בניין כך שכל עבודתנו הייתה לשווא.



בערב רצינו לדבר עם הבנים, הם לא רצו לדבר איתנו אבל אז פשוט אני סתיו ועוד מישהי עקבנו אחריהם, זאת אומרת הלכנו אחריהם כי הם שמו לב שלהכנו אחריהם אך כאשר הם התחילו לרדת למטה לא היה לנו כוח א  ישבנו עם כמה בנות וניסינו לדבר עם הבנים שהיו סנובים בהתחלה ולא רצו לדבר איתנו ואמרו לנו ששמם הוא נישה ומאז אנו קוראות להם כך, באמת. עד עכשיו אנו קוראות להם נישה ומישה משום שבהתחלה הם קראו לאחד מהם נישה ומישה פשוט התחרז עם נישה.



ביום השני עשינו את המבחן שחילק אותנו לרמות, להפתעתי לא הייתי ברמה הכי גרועה. אך גם לא הייתי מתקדמת במיוחד הייתי באמצע. במהלך היום לאחר שבארוחת צהריים הם התיישבו עשרה כסאות מאיתנו, לא יודעת מזה היה , הם שמרו מרחק או משהו כזה, החלטנו שנמאס לנו מהם ואני וסתיו הלכנו לעשות איתם שיחה, הם לא רצו לדבר איתנו, וישבנו הרבה זמן במדרגות עד שהם יצאו לרוע מזלם ולמזלנו התחיל גשם כאשר הם התכוונו ללכת כך שנתקענו בבניין שלהם והם היו חייבים לדבר איתנו, ולאחר השיחה שקיימנו איתם התחברנו. בערב היה ספיד דייטינג בו הכרנו כמה אנשים מחו״ל חלקם מטרידים מאוד כמו דייגו שניסה לגרום לנו להגיד בספרדית מילים לא נחמדות במיוחד, וחלקם נחמדים וחמודים מאוד, באמת שהרוב היו ממש נחמדים ואני שאני מנסה ללמוד ספרדית מטלנובלות ניסיתי לדבר איתם ספרדית מכיוון שהרוב היו מספרד אבל לבסוף נהננו מאוד והכרנו הרבה חברים חדשים.

ביום השלישי, התחלנו ללמוד בשבוע הראשון התחלתי בכיתה של כריס והיה איתי רק ישראלי אחד ששמו גיא, השיעורים היו נורא מייאשים ולרוב הייתי בטלפון והקשבתי בחצי אוזן בלבד, למרות שהתוצאה הסופית הייתה טובה , למדתי אנגלית יותר ממה שידעתי מההתחלה.



לאחר מכן הלכנו לשחק בדמינטון, ואני וסתיו ניצחנו את כולם כי אני נורא מוכשרת, ניצחתי את כולם וזה היה ממש מצחיק, ניסיתי לעצבן אותם כאשר אמרתי כל הזמן :״ לא נורא לפעמים מפסידים״ אך הם לא התעצבנו מה שבסופו של דבר עצבן אותי!! לקראת הערב שיחקנו גם ברביעיה - אני, סתיו , נעה , ויובל אם אינני טועה נגד אנשים מחול שגם אותם ניצחנו, אני חושבת לפחות.



ביום הרביעי יצאנו לטיול בעיר רדינג, תחילה הלכנו למוזאון מה שאני וסתיו שנאנו, קיבלנו דף עבודה שאותו היינו צריכים למלא ממה שנראה במוזאון וקיבלנו זמן חופשי, אני וסתיו הלכנו לפינה מסוימת שהיה בה מאוד נוח והתיישבנו, מצאנו באינטרנט את כל התשובות ורובן אפילו היו נכונות בסוף. לאחר המוזאון יצאנו לשופינג, קנינו בגדים ודברים יפים ולבסוף קנינו הרבה מאוד אוכל כמו ממתקים (הרבה מהם) שוקולדים, פיצות קפואות ועוד למרות שבסוף ראינו אפילו פנקייקים אך לא הספקנו לקנות אותם וכל זה כדי להזכר בטעם של אוכל טעים אז בזמן שכולם אכלו רעל או מה שזה לא היה ביום ההוא אני וסתיו אכלנו פיצה וכל החדר אוכל נעץ בנו מבטים מה שהיה מאוד משעשע, פשוט כל הארצות הסתכלו עלינו מבטים מגורים רצח מהפיצה, אך אני זוכרת שלא הצלחתי לחתוך את הפיצה, אז לקח לי הרבה זמן להצליח לאכול אותה...



ביום החמישי לאחר השיעורים המפרחים הלכנו לבריכה, אני וחברותיי נכנסנו למים שהיו קפואים ואני יצאתי יחסית מהר, להגנתי נכנסתי ראשונה מכיוון שאף אחת לא רצתה להיות הראשונה אז ישלי בונוס! 💕 והלכתי להתקלח, לאחר שהתארגנו ואכלנו ארוחת ערב היה ערב כישרונות צעירים ממש ממש כיף מכיוון שהסינים הקטנים הופיעו בו והם היו ממש מתוקים, גם הרבה אנשים אחרים הופיעו וזה היה ממש מגניב וכיף, אפילו הישראלים רצו להופיע אבל בסוף הם לא הופיעו, אבל בסוף הערב הגיע השיא, שמו מוזיקה של מסיבות, חלק רקדו ואנחנו הצטלמנו עם הרבה אנשים מחו״ל במיוחד עם האיטלקים ואף העלנו תמונה איתם לאינסטגרם, זה האילטקים הראשונים שהיו מושלמים, בהמשך הסיפור תקראו על עוד איטלקים אבל אלה הם איטלקים אחרים אז אל תבלבלו, ואם אתם רוצים לראות את התמונה אז היא בתמונות פה.



ביום השישי הצגנו את הפרויקט שעבדנו עליו השבוע על העיתון, הצגנו תפזורת ותשבץ. באחר הצהריים עשינו פעילות סיכום השבוע וקבלת שבת שהייתה ממש מהנה עם הילדים מהקמפוס. אחרי זה הלכנו להתארגן למסיבה שהייתה ברדינג עם עוד הרבה סאמר סקולים וקאמפים מהסביבה, נורא נהננו במסיבה ואני וחברתי השגנו מלא אינסטגרמים וסנאפצ'אטים של חתיכים מחול וממש נהננו.

בשבת הלכנו לעיר המדהימה אוקספורד, עברנו סיור נחמד, היינו ליד הטירה של הארי פוטר שם הצטלמנו וצילמנו תמונות ולבסוף הלכנו לשופינג כיף מאוד באוקספורד בפרימרק שזו חנות גדולה מאוד וזולה מאוד אשר יש לה סניפים בכל מקום באנגליה וברור מספר ארצות היינו גם בשאר החנויות באזור אך בעיקר בפרימרק וקנינו הרבה מאוד דברים ובזבזנו כסף רב, אם אתם רוצים לשמוע על קטע מוזר אז תקשיבו- הלכנו למקום עם הרבה חנויות כלומר אני וסתיו הלכנו לשם וראינו את הבנים, רציתי מאוד לשרותים אז הלכנו לשרותים שהיו הכי קרובים, מקדונלנדס במרחק כמה רחובות, כאשר יצאנו מהשרותים וירדנו לקומה התחתונה בסניף הזה ראינו שוב את הבנים! לא הבנו איך הם הגיעו לשם, הרי בכל זאת כמה רחובות מה הסיכויים שהם יאכלו דווקא פה?? וזה לא שלא היה איפה לאכול כי היה הרבה מקומות!!

מה שקרה בשבוע הזה גם זה שיום אחד הלכנו לחדרם של הבנים בצהריים, והדלת הייתה סגורה, דפקנו חזק וכאשר הדלת נפתחה הם אמרו ששברנו משהו, הלחיצו אותנו והכל, נכנסתי לפאניקה מזה, נבהלתי והם הזכירו לנו ובפרט לי כי תמ יד הייתי נכנסת מזה ללחץ זאת למשך הרבה זמן, אפילו הם אמרו שהמנהלת ביקשה מהם לשלם על זה 40 םאונד כדי להלחיץ אותנו, ואני עוד האמנתי להם, אבל תאמת שהצלחנו לגלות שזה לא נכון (שהמנהלת גילתה) עוד לפני אך ביום של הטיסה חזור רק אחד מהם אמר שבעצם לא אנחנו שברנו אתזה וזה היה שבור מלכתחילה מה שעצבן ובאותו הזמן גם הצחיק אותי מאוד.



ביום ראשון אני וסתיו ניסינו לעשות רושם של פרחות לילדים החדשים מכיוון ששמענו שזה הרושם שהשארנו אז רצינו להראות מזה פרחות באמת, היו לנו סימנים שרק שתינו הבנו מתי להגיד מה והתלבשנו בפול פרחות, אני זוכרת שחברתי אחת מהטובות משל שאני אפרט עליה עוד מעט ששמה עדן שאמרה לנו להיות איתה כי הם יופתעו מאוד מכיוון שהיא גם שנאה אותנו מאוד בהתחלה.



עדן- ילדה מבת ים, מאוד התחברתי אליה מכיוון שלדעתי היא הייתה בוגרת, אך לא בוגרת משעממת אלא בוגרת כשצריך, מאוד אהבתי אותה מכיוון שהיא יכלה להתמודד עם מצבים בצורה טובה, היה לה ביטחון ויכולתי לדבר איתה בחופשיות.



בערב של אותו יום במונדיאל היינו הכי לא פרחות והתאפרנו בצבעי ארגנטינה ושמנו בגדים של ארגנטינה והכל, הילדים היו מופתעים מאוד בין השינוי הפתאומי שלנו ועד עכשיו זוכרים את היום הזה... אך למרות הכל ארגנטינה הפסידו מה שביאס אותנו מאוד מאוד, בלילה שיחקנו מה הסיכויים שזה משחק שאומרים נגיד מה הסיכויים שתלך למישהו לחדר תעיר אותו ותשאל איזה חוטיני יותר מתאים לי (זו משימה שהיתה) ונגיד עונים אחד לחמישים, ואז שני הילדים אומרים מספר בין אחד לחמישים באותו זמן ואם זה יוצא אותו מספר הילד צריך לעשות זאת, שיחקנו זאת עד אמצע הלילה שכבר כמעט השתגעתי כי לא יכולתי לישון בחדר אפילו, פשוט ניסיתי להעיף אותם מהחדר מה שלא כלכך עבד לי אבל לבסוף הם הלכו לחדרם ברוך השם!!



ביום שני התחלנו את היום בפעילות הכרות, במהלך היום הילדים החדשים עשו את המבחן שבזמן זה הישנים עשו שיעורי אנגלית ביחד, ביום הזה הייתה לי אלרגיה בעין או משהו כזה וזה נורא כאב, וכשאמרתי למורה שאני צריכה ללכת למדריכה היא לא נתנה לי ואמרה לי לדבר אליה יפה, ואני לא עשיתי או אמרתי שום דבר לא יפה, חלק מן הילדים אמרו לי ללכת למדריכה אבל לא רציתי ככה להתחצף למורה, לכן חיכיתי עד שהיא תסכים ואז הלכתי למדריכה שלי שחר, היא מאוד דאגה לי וארגנה שנלך לרופא לבדוק אתזה, את כאשר הגענו לרופא הודיעו לנו שהוא בא רק ב17-18 והיינו שם ב13, היינו צריכות ללכת לקפה בזמן הזה והכל אז בתכלס ממש נהנתי מכך בסוף ואפילו פגשנו את הרופא והוא נתן לי מרשם למשחה ובאמת האלרגיה עברה איתה... בערב של אתו היום הייתה לנו פעילות גיבוש עם כל הארצות שבה חולקנו לקבוצות לפי מספרים ועם הקבוצות חיפשנו מדריכים עם כובעי צ׳יף אינדיאני, עשינו משימות כדי שהם יחתמו לנו וכאשר מצאנו את כולם הלכנו למדריך האחראי, אך בכל זאת לא היינו ראשונים ולא זכינו בפרס.



ביום שלישי עשינו את האקטיביתי, כל היום וממש נהננו כמו בכל יום, הכרנו יותר את הילדים כמו רוני שישנה בכל מקום, ליהי שהיא מאוד מצחיקה, דן שהוא גר ממש לידנו ועוד... בערב הייתה פעילות לבנות של אופנה ולבנים היה פעילות של כדורגל בין ארצות וחלק מי הבנות היו מעודדות ועודדו אותם, לפעילות ערב לא ניראלי הלכתי באותו יום אלה ישבתי ליד החלון שזה היה המקום הקבוע שלי מאז שעברנו לבניין החדש וחשבתי על החיים, פשוטו שמשמעו פשוט נירגעתי, הייתי צריכה קצת זמן לבד.



בין הימים היו כמה בעיות, המקלחות היו נוראיות מכיוון שהמים כל שניה הפסיקו לפעול והיה צריך ללחוץ על הכפתור שוב ושוב, נוסף על כך החלונות שהין ממוקמים מעל המקלחות היו שקופים וכל מי שרצה יכול היה להסתכל על הבנות מתקלחות, אך לאחר שסיפרנו על כך למדריכות טיפלו בזה וצבעו אתזה בספריי שחור כך שאי אפשר יהיה לראות.

ביום רביעי נסענו לארמון של המלכה לטייל בגנים שם, אני שאני אינני חובבת ארמונות במיוחד, אפילו אפשר לומר שונאת ארמונות הלכתי לנקודת המפגש ודיברתי עם ילדים שהיו שם, ולמזלי גם חברתי סתיו לא הכי אוהבת ארמונות אז היא באה איתי, אפילו ראינו את חילופי המשמרות למרות שאני וחברותיי לא הסתכלנו במיוחד והיינו בטלפון, אך ממה שראיתי זה היה מאוד מרהיב... לאחר החילופי משמרות קיבלנו קצת זמן חופשי שניצלנו עד תום ואפילו הגענו למקומות מפחידים שנראו מפוקפקים באזור ומשם חזרנו במהירות לקבוצה, בואו אני אסביר, רצינו לקנות צבע לשיער ואחת מהבנות רצתה עגיל כזה מיוחד שמרחיב את החור באוזן, אז כדי למצוא את זה היה צריך להכנס למקומות מלחיצים שעושים חורים וזה אבל בסוף לא מצאנו עגיל כזה אלה רק עשינו סיבוב של שעה לשווא, אבל אני חייבת לציין שעדיין זו חוויה שאני תמיד אזכור, כי זה חלק מהסאמר סקול אין לי דרך לשכוח אפילו.

אחד הדברים שלא אהבתי במיוחד היה שכל הישראלים עשו רעש והפריעו לאנשים בבניין מסיבה זו אפילו רבתי עם כמה מהם כדי שיפסיקו להרעיש, בבניין אפילו היה ילד קטן ותמיד שהישראלים הרעישו הוא התעורר, ולדעתי זה היה מאוד לא מכבד להעיר אותו כך ולא להתחשב בו!!



ביום חמישי שיחקנו בבוקר מחניים עם הרבה כדורים ואני וחברתי סתיו נשארנו בין האחרונים, כמובן שהיינו באותה קבוצה מכיוון שסירבנו להפרד ומתי שהמדריכה אמרה שזה לא בסדר שנהיה ביחד כי היה צריך לבחור כל פעם ילד אחד ואותנו בחרו ביחד סתיו אמרה לי״תעשי כאילו שלא שמעת והיא לא תשים לב״ ואכן היא לא שמה לב בסוף.

לאחר מכן היינו בבריכה ולמרות שהייתי לבושה בבגדים ולא בבגד ים נרטבתי ואף נפלתי ממקום גבוה יחסית בגלל שמישהו חשב שזה מצחיק למשוך אותי למים אבל בתכלס היה ממש כיף וכולם נהנו, בערב היה ספיד דייטינג בו לא השתתפנו כלכך ובמקום זה עשינו פעילות בה זכינו וקיבלנו סוכרייה על מקל.

מה שקרה בנוסף בימים אלו אך אינני זוכרת מתי בדחוק זה שיה יום שהייתי ממש אנרגטית, עלה לי הבטחון והייתי במצב רוח וכשאני ממש אנרגטית אני נראית כמו מסוממת אז בקיצור היא נרטית ממש מצחיק נתתי חיבוקים לכל הקבוצה גם לאלה שאני לא כלכך אהבתי מהקבוצה למרות שכמעט לא היה כאלה, מלא צחקו עליי באותו יום כי הייתי נראית ממש מצחיק והכל, אפילו פעם אחת שרציתי לעבור מקום אבל המדריכה לא נתנה לי ואמרה שאני צריכה לחכות למישהי שתקח אותי אז נתתי לה מלא תרוצים זה היה נשמע כך-״ אני צריכה לשרותים״

״תחכי שזואי (אחת המדריכות) שתבוא לקחת אותך״

״אבל אני לא מרגישה טוב״

״לא אמרת שאת צריכה לשרותים?״

״כןכן אבל אני צריכה ללכת לקריקט״ ועוד מלא תרוצים אבל זה יום שאני לא אשכח בחיים😘😘😘😘



ביום שישי עשינו קבלת שבת שנראתה כמו נצח מכיוון שבחדר חיכו לנו הפיצות שהזמנו והתקררו בזמן שכולם הפריעו, היו ילדים שאפילו צחקנו עלינו ואמרו ״אביטל, הפיצות מתקררות פיצה קרה זה לא טעים״ ואני כזה ״ פשוט שתקו ״😂😓





. אך לפני כן צפינו בהצגות שהיו אמורות להיות מעניינות אבל בתכלס לא הבנתי כלום, זאת אומרת, שהילדים הציגו אותם כחלק מהפרויקט של השבוע השני,אני זוכרת שהקבוצה שלנו עשתה את הפרויקט על שלגייה, מה שאני הצעתי, אני גם זוכרת שכאשר שאלו מי רוצה להיות שלגייה חברתי סתיו אמרה שילד ששמו גיא רוצה וזה היה מאוד משעשע!! השתעממתי ממש בזמןו ההצגות כי הילדים לא משחקים הכי טוב.. אבל לאחר מכן הברזנו כמה ילדים והלכנו לחדרים לשבת, אני לא זוכרת מתי אבל איפשהו בימים הללו מאוד התעצבנו על האיטלקים אז עשינו איתם מלחמת מים, אבל ממש מלחמת מים, רק שרק לנו היה מים, אני אסביר - היינו בבניין שהיה למעלה בקומה העליונה חלון שהשקיף לכניסה , ומכיוון שזה היה חלון גדול עלינו לשם, לקחנו מים, והשפרצנו עליהם כאשר הם היו בפתח ולא נתנו להם להכנס לבניין ומי שנכנס היה ספוג מים. אני זוכרת גם שכאשר הם עברו את הדלת הראשונה בקוצה שלהפם הם דפקו ריצה לחדרים שלהם מה שהיה ממש מצחיק. למרות שלאחר מכן המדריכהשלהם נזפה בנו.

כמו כן , ביום שישי הזה הייתה מסיבה של רק שיפלייק, זה היה נחמד בהתחלה והתארגנו אבל אני וסתיו לא הלכנו כי היינו מבואסת בגלל כל מיני סיבות, באותו היופ רצו להתקשר להוריי בגלל משהו עם האיטלקים שהם שיקרו לצוות כלומר ביום הזה הבנים הציקו כזה ולקחו לי תפוסטרים ואז אני וחברה ניסינו לקחת אותם בחזרה וזה הגיע למצב שאיכשהו אנחנו בורחות מהם ונכנסנו רק אני וסתיו לחדר של האיטלקים שאמרו לנו לצאת וביקשנו להיות שם רק שתי דקות מה שהם הסכימו לו אבל אז אמרו למדריכים שהם לא הסכימו לנו והיו בעיות עם זה, למרות הכל היום הזה היה יום מושלם בשיפלייק.



השבוע האחרון עבר בטיל, כל הריבים, הצחוקים והכל באמת עברו ממש מהר. קרו הרבה דברים בשבוע הזה, היינו בלונדון פעמיים, בשבת ובעוד יום כלשהו בשבוע היו שם הפגנות ותאמת שזה היה ממש אבל ממש מפחיד, הלכנו בלונדון קבוצה גדולה של ישראלים באמצע הפגנה נגד ישראלים שהיה כתוב שאנחנו מפלצות וכל מיני כאלה, לדעתי לא הבינו שאנחנו ישראלים כי שתקנו כולם, אבל זה היה מפחיד, לאחר שחזרנו באותו היום לשיפלייק עשו לנו שיחה שהם מאוד מצטערים ושלא כולם באנגליה כאלה וזה רק חלק קטן שעושה רעש... למרות שאני לא נכחתי בשיחה הזאת מכיוון שביקרתי את אבי שגר בלונדון באותו הזמן, וכבר כשחזרנו לשיפלייק הודעתי לו שאני מתכוונת לחזור שנה הבאה לסאמר סקול כי זה פשוט מושלם. בפעם השניה שפגשתי את אבי בלונדון הוא לקח אותי וא תחברתי סתיו למבוך אימה שהיה ממש מפחיד באמת!! למרות שאחריו איחרנו לכולם לטיסה והם חיכו לנו כחצי שעה, אבל זה היה שווה את הכיף ולא היו בעיות בהמשך.



היינו גם במאדאם טוסו שם הצטלמתי עם בראד פיט אהובי וזה היה מאוד מהנה, גם היה שם מבוך אימה ממש משעמם בו חברותיי כמעט קיבלנו התקף לב בזמן שאני דחפתי מעליי את כל האנשים כי הם לא הפחידו אותי כלל, לאחר מכן היינו בהצגה של מלך האריות שבחלקה השני נרדמתי כי הייתי נורא עייפה, בהצגה זו פגשנו ישראלים מברייטון, מקום אליו אני רוצה לנסוע אם יהיה שם לשלושה שבועות הילדים מברייטון תיארו את המחנה שלהם כמאוד מהנה ותאמת שעשו לי חשק ללכת לשם... הם נתנו לנו צ׳יפס בטעם עוף אותו אכלתי, אני מקווה שאין בו באמת עוף כי אני צמחונית.😂😂

בהצגה הזו כולם רצו שאני אפתח להם נקודת גישה אישית כי היה לי סים של אנגליה שהיה בו אינטרנט בכל מקום, אבל הם ביזבזו לי מלא סוללה עד שהתייאשתי וכיסיתי את הנקודת גישה.



בשבוע האחרון באמת עשינו הרבה דברים ולמרות זאת הוא עבר בטיל, נסענו 5 שעות כדי לראות אבנים שהם פלא עולם ובסוף ראינו אותם באיכות לא משהו מהחלון של האוטובוס... למרות שאחרי זה יצאנו לשופינג מהנה בו אכלנו ואז ברור שנאבדנו, מצאנו עוד ילד מהקבוצה שנאבד גם בגללנו כי הלכנו לצד ההפוך בכלל ולא זכרנו את הדרך, האוטובוס חיכה לנו חצי שעה בערך.

בשאר הימים לא יצאנו מהמחנה אלא רק היינו האקטיביתי והכל אבל ממש נהנתי וקרו הרבה דברים מצחיקים ומהנים, במיוחד אהבתי את האיטלקים שהיו הורסים ברמות מטורפות ומצחיקים למרות שהם היו די מלשנים 👊👊👊

הבנים הישראלים כל הזמן קיללו באיטלקית ואני זוכרת קללו אחת שהיא משהו כמו ופנקולו טוטה, אני זוכרת גם עוד דברים שהם אמרו אבל אני לא אפרט יותר מדי😂

למרות שאני בעצמי גיליתי מה כמה דברים אומרים לבד כח הבנים לא רצו לתרגם לי אז שאלתי את אחד האיטלקים המושלמים בשם פרנצ׳סקו.

כמו כן, פעם אחת אמרתי כאשר אחד האיטלקים עבר ״מיאמור״ שזה אהובי בספרדית ורק לאחר כמה זמן גיליתי

שבספרדית ואיטלקית אהובי זה אותו הדבר אז כנראה הוא הבין אותי 😂😂😂

מה שעוד קרה בשבוע הזה זה שמישהו שפך עליי קולה מה שהיה מאוד מעצבן אז ומאוד התעצבנתי אך עכשיו אני צוחקת על זה, בואו אני אסביר, אני ץמחיד שפכתי מים על הישראלים מהחלון למעלה, אך בפעם היחידה שזו לא ה ייתי אני אלא מישהי אחרת הילד הזה שחב שזו אני וכל ההסברים לא עזרו כי הוא עדיין שפך עליי את הקולה!!

כמו כן, השלמנו עם האיטלקים על הקטע של המים כח הם החזירו לנו במשהו שהם עשן ובעצם השוו.

לאחר מכן, גם התקרבתי להרבה ילדים שחשבתי שאני לא אוהב כלכך כאשר רק ראיתי אותם, ישנתי גם בכל מיני מקומות מוזרים כמו היציאה האחורית של הטבחים מהחדר אוכל והמתלחות שליד הבריכה שנראות כאילו הוציאו אותם מסרט אימה ואפחד לא נכנס לשם  כי הייתי ממש עייפה מכיוון שתמיד הארוחות בוקר היו בשמונה ואני אחת שיכולה לישון כ16 שעות ביממה אם לא יעירו אותה ואף יותר מזה😋😋



ביום שישי האחרון היה ממש כיף, היום התחיל מארוחת בוקר טעימה, לאחר מכן היה שיעור, היינו אמורים להציג את הפרויקטים אבל לפני כן היינו בחדר אני סתיו ועוד שני בנים, לא שמנו לב לשעה ולא היה לנו כוח ללכת לשיעור גם, אז כאשר המורה נכנסה אני וסתיו היינו מאחורי הדלת, ככה שכאשר המדריכה הלכה ואיתה הבנים אנחנו עדיין היינו שם וירדנו למטה, הלכנו למקום כלשהו לישון והיינו שם כ45 דקות, אז כאשר חזרנו לבניין המדריכה ראתה אותנו ושלחה אותנו לשיעור, הלכתי לשיעור ועשינו הצגת פרויקטים... היה ממש כיף לראות את ה״המצאות ״ של הילדים האחרים מהקבוצה, ההמצאה שלנו הייתי כרית עםפ חור ליד כך שיהיה נוח לישון עליה, אני אזכור את זה לנצח.

בערב של אותו היום הלכנו למסיבה, מאוד מהנה ואחת מהמסיבות הכי מהנות שהייתי בהם, היה ממש כיף לפגוש ילדים מכל העולם ולהשתחרר, אך לאחר שחזרנו הרוב הלכו לישון מה שאני לא כלכך הצלחתי.



אני אפרט כמה דברים שקרו רק אינני זוכרת מתי בדיוק- היה מזנון קטן ליד המשרדים, יום אחד הדלת הייתה סגורה והרבה ילדים עמדי מחוץ לדלת, מכיוון שאני ישראלית אז ברור שבאתי בין כולם ודפקתי,חלק התחילו להגיד "crazy" וחלק ״loca" שזה משוגעת בספרדית ואיטלקית, לא הבנתי מה הבעיה כלכך אבל זה זכרון שאני אזכור😂😂
כמו כן, אהבתי מאוד להשפריץ מהם (על ישראלים בעיקר עם הבנים ) בהחלון למעלה, למרות שדי הסתבכתי עם חלקם אחרי שהשפרצתי עליהם אבל היה שווה אתזה😋😋

כמו כן, כאשר היינו בלונה פארק זכיתי בדובי לבן גדול שהיה כמעט בגובה שלי ואני יחסית גבוה, וזה עלה לי רק 2 פאונד, למרות שמי שהייתה אחראית לא רמתה להביא לי אותו כי היא טענה שלא זרקתי אתזה נכון, אבל אנשים אחרים שהיו שם וראו אתזה אמרו שזרקתי נכון אז קיבלתי אותו 😂😂
נוסף על כך, במשך כל המחנה אמרנו וואו על אנשים חתיכים ברחוב זה הלך ככה-
וואו - סתיו
וואו- אני
וואו-סתיו
וואו-אני
וואו-סתיו
וואו-אני
וואו-ביחד
שיגענו עם זה את כולם, היו כאלה שכעסו עלינו אבל בתכלס עכשיו זה חוויה מצחיקה ממש!!

ביום האחרון לאחר שהגענו לשדה תעופה הלכנו לדיוטי פרי שם קנינו מלא שוקולדים וממתקים לטיסה, כי אותנו לא תראו בלי אוכל, כשהיינו רעבות במחנה הזמנו פיצה משפחתית לכל אחת ואני הצלחתי לגמור אותה באמת( למרות שכל פעם מישהו לקח לי משולש או שתיים גם אם לא הרשיתי😒😒 ואם כבר אומרים אנשים נכנסנו לפעמים חדר שלנו ואכלו לנו מהאוכל, ואתם לא תבינו אבל בשבילו אוכל זה החיים) כשעלינו למטוס לא הפסקתי לבכות עד רבע שעה לאחר ההמראה זאת אומרת מלא זמן, לא יכולתי לאמין שאני נוסעת הביתה ולא אראה את הילדים הללו כמעט אף פעם, בזמן הטיסה כמעט לא ישנתי גם כי לא הצלחתי וגם כי לא רציתי לבזבז את הרגעים האחרונים בשינה... כאשר המטוס נחת כולם התחבקו והכל ולמרות שפגשנו את משפחתנו ישר רצנו לתת לכולם חיבוקי פרידה😭😭😭עכשיו כעבור כמה ימים אני נמצאת אצל חברה מהמחנה למרות שזה היה חתיכת סיבוך להגיע לכאן כי היא לא גרה בעיר שלי אבל למרות זאת אני וסתיו הגענו לפה כי הכי התגעגענו הכי שבעולם, כל השבוע הבא וחלק מהשבוע שאחריו מתוכנן אצלנו לביקורי בית אצל אנשים שביום רביעי אנו נפגשים כולנו אצל אחת הבנות מהמחנה.

לסיכום, ה3 שבועות הללו היו ה3 שבועות הכי מהנים בחיים שלי ואני לא אצליח להוציא מהראש את הילדים מהמחנה הרבה מאוד זמן ואתגעגע אליהם עוד מלא זמן😭😭😭 אני מאוד ממליצה לכם ללכת לשיפלייק קולג׳ כי חוץ מהחוויה ומהילדים המדהימים המקום עצמו גם מדהים ביופיו והמדריכים נחמדים ולבביים מאוד 😂😂❤️😭😍

אה, שכחתי לציין שהמחנה שינה אותי, למדתי להתפתח לאנשים יותר בקלות, למדתי להגיד מה שאני חושבת, עלה לי הביטחון , התחלתי לדבר חצי אנגלית- חצי עברית כי שם התרגלתי לדבר באנגלית כבר, פשוט נהייתי בן אדם אחר, יותר חברותי , פחות רגוע😂😂 , יותר מתנהג כמו חיים רק פעם אחת (לא בקטע מוגזם למרות שפעם אחת יצאתי מהחלון במחנה מה שהיה מעשה ממש מטומטם , אבל היי אני מאשימה את הבנים בזה זה אשמתם😂) גם שכחתי לציין על הצמיד, כן הצמיד הזה שהיה חובה להסתובב איתו כשיוצאים מחוץ לסאמר סקול, כן זה שכולם שנאו, עכשיו אני הולכת איתן כבר יותר מחודש, לא מורידה אותו מהיד, מתקלחות איתו, הולכת לבצפר , אוכלת , אוכלת , מתנדבת , הולכת לחברות ... הכל פשוט הכל הוא כאילו חלק ממני.)

כמו כן, לאחר סיום הסאמר סקול עשינו מפגשים, אולי זה לא קשור לשיפלייק אבל לדעתי זה ראוי להערכה שאנו שומרים על קשר ומתגעגעים כלכך גם לאחר סיום הקמפוס, זה. מעיד לדעתי על קשר חד פעמי וגדול שנוצר בין הילדים, לא משנה מאיזה מקום בארץ הם.

המפגש הראשון היה כ 9 ימים לאחר הנחיתה ב6.8.14 זה במקרה כחודש להאיר ההמראה של בקבוצה שלי- המחזור הראשון, בו באנו לאורות הירוקה שנמצא ליד אור עקיבא לאחת מן הילדות באו כ20 ילד בערך מתוך 26, כלומר רוב הקבוצה... זה היה נפגש שאני לא אשכח אחרי שכלכך התגעגעתי לילדים סוף סוף ראיתי אותם, עשינו הליכות במקום ואף נכנסנו לפארק שעשועחם והשתעשענו בממטרות, אני לא אפרט בדיוק מה היה כי זה יהיה מאוד ארוך אבל אני יכולה להגיד שזה היה מושלם לפגוש שוב את כל הילדים.
 

המפגש השני היה בחיפה העיר בה אני גרה אצל חברה שלי לכבוד יום הולדתי, המפגש היה ב20.8.14 ויום הולדתי היה ב-17.8 למרות שאת הןלדתי חגגתי עם חברותיי לא רציתי לוותר על חגיגה גם עם ילדי הסאמר סקול וכמובן שלא טעיתי שזה מה שאמרתי, כשהם באו זה פשוט היה מושלם, צחקנו הזמנו פיצה, נהננו ממש זה היה המפגש המועדף עליי למרות ששניהם היו בלתי נשכחים, אפילו חלק מן הילדים הביאו לי מתנות יומולדת שזה לא ציפיתי. לדעתי הקשר שנוצר בין כולם הוא באמת משהן מיוחד. אפילו היום בזמן זה הקבוצה בווצאפ של שיפלייק 2014 ממשיכה להיות פעילה ואנו מנסים לארגן עוד מפגש ומדברים בכללי, כולם מתגעגעים ואפחד לא שוכח.
 

היום, ב4.10.14 היום בו אני מעדכנת את הסיפור שלי זה כמעט שלושה חודשים לאחר שהמראנו, היום כל היום חשבתי על המחנה, היום היה ייום כיפור ועכשיו הוא יצא בערך לפני שעה וקצת, אני באמת ממליצה לכם ללכת לסאמר סקול כי זה באמת חוויה של פעם בחיים, ישלנו מפגש ב12-13 בסוכות, כל הילדים מתגעגעים ולא שוכחים, אני שמחה כי השגתי חברים לכל החיים!!


    לסיפור המלא    בחזרה לקהילת ילדים

  • שלח קישור לחבר
  • לפורום סאמר סקול וסאמר קאמפ
  • חזרה לקהילת ילדים


  • שלחו מייל לחברים ואתם בהגרלה