tal :)

אז קודם כל זאת השנה השנייה של בסאמר סקול ובאמת שהחוויה השנה לא הייתה פחות טובה משנה שעברה.

תמיד לומדים דברים חדשים ותמיד כיף לעבור את זה שוב(:

אני יתחיל לספר קצת על מה שעברנו שם ..

הגענו לשדה באנגליה ביום הראשון ומשם לקח אותנו אוטובוס לקיימברידג′, זו עיר פשוט מהממת!!

הגענו למקום מדהים, כשהגענו למרכז המדריכים קיבלו אותנו ממש יפה, הביאו לנו עוגיות, מיץ תפוזים ושקיות אוכל.

בזמן שהילה ולארה חילקו לנו את הכרטיסים לחדרים פאו וקרינה המדריכים ניגנו ושרו לנו (:

הלכנו לחדרים התמקמנו ואז עשו לנו סיור בקיימברידג′.

יום למחרת עשינו מבחן רמה וכבר בערב הילה ולארה עברו בחדים ואמרו לנו באיזה כיתה אנחנו.

כבר ביום השני התחלנו להכיר מלא ילדים מכל העולם והם היו ממש נחמדים!

בערב הייתה מסיבה עם כל הילדים והמדריכים והיה נורא כיף.

ככה כל יום היה לפי השגרה בבוקר לימודים, ארוחת צהריים אחרי זה פעילות, ארוחת ערב וכמעט כל יום הייתה מסיבה בערב (:

פעמיים שלוש בשבוע היה לנו טיול, הלכנו לסטרטפורד, ביג בן, היינו בהצגה, היינו בקניון הכי גדול בלונדון "ווסטפילד" הוא פשוט עצום!!, היינו בארמון בקינגהאם ארמון המלכה, במדאם טוסו ועוד הרבה מקומות..

כל יום מהשעה ארבע(מתי שמסתיים הלימודים/פעילות) יכלנו לצאת חופשי להסתובב בקיימברידג′ לחניות שם היינו בפריימרק ובקניון עד הארוחת ערב, היה ערב אחד שEF עשו לנו ערב פיצה וגם יום אחרי זה הלכנו לבאולינג.

ויש משהו שתמיד הלחיץ וחשבתי עליו ולא רק אני גם רוב הילדים שטסו זה בעצם איך נדבר עם הילדים מחו"ל? אם אני לא אצליח לדבר איתם באנגלית? אם הם לא יבינו אותי?

גם אני הגעתי עם כל החששות האלה אבל אחרי שמגיעים לשם זה פשוט זורם כל השיחות וההיכרות עם הילדים כי בתכלס אין אפשרות אחרת לדבר איתם אם לא באנגלית אז אין כלכך ברירות ולאט לאט פשוט מתרגלים וזה בא לבד(:

אז באמת שאין ממה לדאוג!! וחוץ מי זה שזה משפר את הדיבור ואת הביטחון ממש, ושבהתחלה לי אמרו את זה לא חשבתי שזה באמת ישפר לי אבל זה קורה בלי בכלל ששמים לב..

ועוד הילדים מחו"ל חוזרים הבייתה עם שפה נוספת(עברית), הם כבר יודעים יותר טוב מאיתנו ;)

אז בסופו של דבר זה ניגמר ..

יום שבת יום לפני הטיסה הייתה מסיבת פרידה, המסיבה האחרונה:( ניפרדנו מכולם, מהמדריכים, מכל הילדים והבכי פשוט לא הפסיק!!!!! כלכך היתחברנו שם לילדים בצורה שלא חשבנו שזה יהיה בכלל והמחשבה שלא ניראה אותך יותר הטריפההה אז אחרי שניפרדנו מכולם ואז אמרו לנו לעלות לחדרים כמו שנה שעברה בשיפלייק לא ישנו בלילה האחרון, אז הפעם לא ניכנסנו לאנשים לחדר וצבענו אותם כמו שנה שעברה(: אבל היינו מלא ילדים בחדר ולא ישנו דקה עד הבוקר שהיה צריך ללכת וזה באמת היה עצוב כל המחשבות ופשוט לא יכלנו לעזובבבב

ובכל זאת עלינו לאטובוס נסענו לשדה עלינו לטיסה וחזרנו הבייתה..