עילי

הכל התחיל בלילה אחד בחודש מאי, אני ואור בבאני הסתובבנו בגני תקווה בחמש לפנות בוקר, בזמן שהסתובבנו הייתי גם עם הטלפון בטיקטוק וראיתי סרטונים של אנשים מדברים על סאמר סקול, אז אמרתי לאור
״וואי אחי איזה מגניב זה סאמר סקול״ ואז הוא אמר לי
״יואו נודר איזה כיף זה יכול להיות״.
מפה לשם הדברים התדרדרו והתחלנו במסע שיכנועים להורים. ההורים של אור מאוד התלהבו וישר הסכימו, ההורים שלי פחות התלהבו מהרעיון…
אבל אחרי כמה ימים של שכנוע מקצועי הצלחתי!
ההורים שלי אמרו לי ״אנחנו לא מתעסקים עכשיו בלמצוא לך, אתה יכול למצוא לעצמך?״
אז ברור שאמרתי כן.
מצאתי מלא סאמר סקולים באמצע יולי, והראתי לאור בהתרגשות, ואז הרגע החשוך ביותר הגיע שאור אמר לי ״עילי שכחתי להזכיר פרט אחד קטנטן… אני טס לצפון איטליה מה15.7 עד 22.7…״
אמרתי לו ״זה התאריכים של כל הסאמר סקולים שמצאתי, אבל בטוח יש אחד לפני או אחרי התאריכים האלה לא?״
עבר כמה ימי חיפושים שבדקנו בכל האתרים של הסאמר סקולים עם קמפוס דיברתי כמה פעמים אבל נשאר רק מקום אחד בריקמנסוורת׳… כבר עמדנו לוותר עד שהמושיעה שלנו הגיעה (הגר), הגר אמרה לנו שבדיוק ביטלו 2 מקומות בריקמנסוורת׳, ושאנחנו יכולים להיכנס!!!!!! זה היה בין הרגעים היותר טובים בחיים שלי! וישר קפצנו על ההזדמנות הזאת.
מפה לשם הגיע יום המפגש עם הקבוצה (27.6.2023).
במפגש אני ואור היינו ביישנים ושקטים, לא כל-כך דיברנו עם מישהו שם, עד שפתאום ילד שטס לבד פנה עלינו (אדיר) ומשניים הפכנו לשלושה, אבל עדיין היינו בחששות שלא נתיידד עם שאר הקבוצה… וכך גם היה ביום הטיסה, זה היה רק שלושתנו לא דיברנו עם אף אחד אחר.
אבל למזלנו זה לא המשיך הרבה וכשהגענו לRMS כבר התיידדנו עם רוב הקבוצה, הכרנו איטלקים, הסתגלנו לחדרים, לשעות, למקום ואפילו למדריכים. וכך עבר עלינו היום הראשון.
היום השני כבר התחיל יותר מואר.
פתחנו את הבוקר:
ב8:00 בבוקר בארוחת הבוקר,
ואז היה משחקי היכרות וגם מחניים (רק מציין שבטעות זרקתי כדור לתוך הפנים של אחד מהאיטלקים),
12:30 היה לנו ארוחת צהריים מטורפת!!! עד כה היה תחילת יום מצויינת, עד שהגיע זמן המבחן…
ב14:00 נכנסתי עם אור לחוץ לכיתה של רייצ׳ל,
עשינו את המבחן בהצלחה למרות שהיינו קצת לחוצים.
אחרי המבחן היה הפסקה של חצי שעה וחזרנו לשיעור ב16:00, עדיין לא חילקו אותנו להקבצות שלנו אז היינו באותם כיתות.
עברנו את השיעורים בהצלחה ועברנו לארוחת ערב.
ב18:00 התיישבנו כבר אחרי שהכרנו והתחברנו עם חברי הקבוצה, אז התיישבנו בשולחן ביחד, אכלנו וצחקנו והיה כיף וטעים.
אחרי בארוחת ערב כולם חזרו לחדרים שלהם להתארגן לערב סרט!!
ב20:00 ישבנו ביחד עם האיטלקים לבחור סרט, ואז באמצע הסרט כמה ילדים מהקבוצה שלנו ומהקבוצה של האיטלקים התגנבו החוצה לcommon room, והם קראו לנו אז מי אנחנו שנסרב???
אחרי שעה וחצי של צחוקים בcommon room חזרנו לראות את הסרט עם כל הקבוצה של האיטלקים וכל הקבוצה שלנו, אבל בתכלס מה ראינו חצי שעה מהסרט???
היום השלישי:
פתחנו את היום השלישי קצת עייפים אבל מייד התאוששנו ובאנו לחדר אוכל אומנם באיחור קטן.. אבל לפחות הגענו. אכלנו מהר מאוד ואז רצנו להביא את התיקים ואת הלייניארדים שלנו מהחדר בגלל שהולכים היום למוזיאון המדע!!!
פעם הראשונה שהקבוצה יוצאת מRMS לטיול!!
הגענו לשם בהתחלה התעסקנו בחנות מזכרות והשטויות האלו כי אותנו זה לא כל-כך עניין… אבל היי לפחות היה שם אוכל, אז כצפוי הלכנו לאכול עד שנגמר לנו הזמן.
חזרנו לארוחת צהריים אבל לא באמת אכלנו משהו כי כבר שבענו.
ועכשיו הגיע הרגע הגורלי!!! באיזה כיתה שיבצו אותי??
אותי ואת אור שיבצו בכיתה של רייצ׳ל! אחרי 3 שעות מאוד משעממות. היה לנו ארוחת ערב והפעם באתי רעב. אכלתי מלא ובמעבר חד הלכנו לתצוגת אופנה!!
אני הייתי דוגמן, אבל ההופעה שלנו הייתה כלום לאומת של האיטלקים, הם התחפשו למשה!!! טוב גם מקום שני זה טוב.
היום הרביעי:
קמנו בבוקר אחרי התבוסה, אבל גם זה לא כל-כך עניין אותנו, קמנו רעננים
לארוחת בוקר והפעם באנו מצויידים גם בתיק ולנייארד כי הפעם יצאנו לארי פוטר!!!
הבעיה היחידה זה שלא ראיתי ארי פוטר.. אבל עדיין היה שם מעניין וגם נאבדנו שם אז אחרנו לנקודת מפגש…
כמו תמיד אכלנו ארוחת צהריים, מאוד טעימה.
השיעור עם רייצ׳ל היה סבל מתמשך רק רציתי לרדת הקבצה וגם אור היה באותו ראש איתי, אז אחרי השיעורים בארוחת ערב דיברנו עם הגר וממש לא הצענו לה שוחד, טוב אולי קצת, אבל זה עדיין לא עבד.
חזרנו לחדרים התארגנו ויצאנו למסיבת דיסקו, ואני חיית מסיבות, ביום אני ילד רגיל אבל בלילות אני חוגג.
ושזה נגמר התקלחנו וישר נרדמנו…
היום החמישי:
היום החמישי זה היה היום שכבר הסתגלנו והתרגלנו להכל, וכל המקום והאנשים הרגישו לי רגילים.
אז כמו תמיד הלכנו לארוחת הבוקר שכבר אכלתי את המנה הקבועה שלי.
ומשם כבר כל הקבוצה הייתה מוכנה עם התיקים והלייניארדים בחדר אוכל בשביל לצאת לSt. Albans,
לא כל-כך הבנתי מה זה אבל זרמתי.
הגענו לSt.Albans ונכנסו לגן עדן של אוכל, כבר התפצלנו לקבוצות ואני והקבוצה שלי ישר חיפשנו אוכל טעים, את האמת רצינו פסטה אבל מצאנו דוכן קטן של תותים עם שוקולד ואז הלכנו לאכול המבורגר, חזרנו לנקודת מפגש שבעים מאוד.
בגלל שלא היינו רעבים ביקשנו את האישור של אלון והגר לא ללכת לחדר אוכל, ולא הלכנו לחדר אוכל, במקום זה התארגנו לשיעורים.
וכמו תמיד מ3 שעות של שיעמום וקושי…
בארוחת ערב הלכנו להגר, אני ואור וביקשנו עוד פעם לרדת הקבצה, והפעם היא אמרה לנו שאולי שבוע הבא, אני ואור התרגשנו מאוד והמשכנו אלה.
בפעילויות ערב הפעם היה לנו פעילות גיבוש, ולפי דעתי זה היה חשוב לעשות את זה.
היום השישי:
כבר הרגשנו את הסוף שבוע מגיע, איך שהזמן עובר מהר.. וגם מזה מהר מאוד התאוששנו כדי להנות מכל רגע!
הלכנו לארוחת בוקר ב8:00 אכלתי את המנה הקבועה שלי והלכתי לאקטיביטיז.
אחרי האקטיביטיז שהיה מאוד כיף הלכנו לאכול, ארוחת צהריים.
גם הארוחת צהריים הייתה רגילה.
הלכנו לשיעורים בחצי מחשבה שזה השיעור האחרון שלנו עם רייצ׳ל!! לא שלא התאהבנו אותה פשוט היה לנו קשה שם… עברנו את השיעורים והלכנו לארוחת ערב, ישר רצנו להגר וכל הארוחה ניסינו לשכנע אותה והיא אמרה שהיא תנסה!! ההצלחה הייתה קרובה מתמיד.
היה לנו פעילות גיבוש עוד פעם, אבל הפעם הרגשתי כבר שלא צריך את זה אבל יש סיכוי שילדים אחרים היו צריכים את זה.
היום השביעי:
יום שבת!!! קמנו בבוקר והלכנו לארוחת בוקר כבר ב7:45 כי צריך לצאת מוקדם לסיור בלונדון.
הגענו ללונדון, זה לקח קצת זמן אבל בסופו של דבר הסתדרנו בשתי תורים וחיכינו בתור לסירה.
הגענו לסירה והתרגשתי מאוד כי אני אוהב ים וסירות ובכללי מים, כבר בסירה אכלנו וראינו את הגלגל הענק, את הביג בן ובכללי את לונדון!!
חצי שעה היינו בגלגל הענק, והיה סבבה, קצת משעמם אבל עדיין זה היה מדהים לראות ככה את לונדון, עשינו סיור בלונדון וראינו את הביג בן, שזה היה מדהים ואז גם ראינו את ענת!! מנהלת הרשתות החברתיות של קמפוס! וישר אחרי זה פגשנו גם את אלכס שוורץ שבא ללונדון לחלק מתנות אם עונים נכון על שאלות בנושא דיסיני, בסוף צדקנו בהכל וזכינו (מה זה זכינו ענת לקחה את זה) בבובות של אנה ואלזה.
אז היה לנו זמן חופשי שלא כל-כך עשיתי בו משהו.
חזרנו בארוחת ערב, אכלנו ואז הלכנו כל הקבוצה לcommon room, ושיחקנו משחקי קופסא.
יום שמיני:
7:45 היינו בחדר אוכל עם התיקים והלייניארדים, אכלנו ויצאנו לThorpe Park, אבל אני מפחד מרכבות הרים… אז הגענו ועשינו קצת מהמכונות שזוכים בבובות וכמובן לא זכינו בכלום, מאוחר יותר כן זכינו. עלינו על מתקן של אבובים, היינו 01, 6 בנות ו4 בנים. אז הבנות עלו באבוב אחד והבנים באבוב אחד. אחת מהבנות כנראה עמדה בזמן המתקן בטעות ואז עצרו אותם באמצע, אחרי 10 דקות המשיך המתקן ושהבנות סיימו את המתקן, אותה ילדה שעמדה לא הייתה יכולה לעלות על עוד מתקן…. וזה היה המתקן השלישי שהיא הספיקה.
אבל אנחנו התקדמנו, הייתי ברכבת הרים של מים, צרחתי את נשמתי ויצאתי סחוט מים, למזלנו יש מכונות ייבוש. בסוף שנשאר 50 דקות בערך ישבנו כל הבנים לאכול בkfc, וכך הייתה הסיומת המושלמת ליום.
היום התשיעי:
קמנו לארוחת בוקר וקיבלנו הודעה משמחת מהגר, ״בוקר טוב בנים, לכו לכיתה 17 הכיתה של רורי״
התרגשתי רצח הגענו אנרגטיים לארוחת בוקר והלכנו לשיעור של רורי!! באמת היה שיעור מטורף, הקושי נעלם וכך גם השיעמום. אכלנו ארוחת צהריים ומשם ישר הלכנו לבדינגטון, לא יודע מה זה, וניסיתי קצת אבל לא התחברתי אז ישבתי בצד, סוף סוף סיימנו את הבדינגטון והיה לנו הכנה לתחרות כשרונות, אבל אנחנו לא לקחנו את ברצינות אז סתם ישבנו ודיברנו בcommon room.
ואז היה לנו עוד טיול ללונדון אבל הפעם זה היה קצר אז לא כל-כך עשיתי משהו, אבל עדיין היה כיף.
אכלנו ארוחת ערב והלכנו לתחרות כישרונות.
אנחנו, האיטלקים והסינים לא לקחנו את התחרות רציני, אבל היפניות קצת קצת הגזימו, הם נתנו שם מופעה של פעם בחיים, ומה אנחנו עשינו?? אנחנו שרנו כל הקבוצה ביחד ״חופשייה״.

היום העשירי:
קמנו בבוקר, הלכנו לאכול ארוחת בוקר ואז לשיעורים (השיעורים התחלפו ועכשיו הם בבוקר), סיימנו עם השיעורים ואכלנו ארוחת צהריים, כבר מאורגנים עם התגים והלכנו למאדאם טוסו!!
הגענו למדאם טוסו, והמקום היה ענק!!
כל דימוי שעווה היה ממש דומה לבן אדם במציאות, ואפילו היה שם סרט תלת מימד ורכבת שעושה לך סיור!
סיימנו את כל מסלול המאדאם טוסו, ונפגשנו עם הקבוצה בחנות מזכרות שבסוף המסלול. כל הקבוצה נפגשה הלכנו לאכול ואז למחזמר.
אני לא אוהב מחזמרים אז נרדמתי כל המחזמר…. לפעמים הגר העירה אותי לראות את הרגעים שהיא אוהבת במחזמר, חזרנו מאוחר מאוד וישר הלכנו לישון.
היום האחד עשרה:
קמנו בבוקר אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו ליום טיול בקיימברידג׳ הגענו ועשינו סיור עד שהגענו למין קייאקים כאלו, ועשינו הפסקת אוכל של 40 דקות, אז ישר אני ועוד 5 ילדים מהקבוצה נכנסנו למסעדה הקרובה, לקח להם 25 דקות להביא לנו את האוכל וכבר היינו בלחץ של זמן, אכלנו ובו זמנית הזמנו חשבון סיימנו בדיוק בזמן, אבל רזין (חבר מהקבוצה) לא סיים את האוכל אז הוא ביקש קופסא, בסוף איחרנו ב4 דקות והגר (המדריכה שלנו) לקחה לנו 15 דקות מהזמן החופשי….
לקחנו את הטיול של הקיאקים האלו ובו זמנית האישה שחתרה הסבירה לנו על המקום, היה סיבוב נחמד ויפה.
חזרנו ואז לקחו אותנו למקום לעשות סיבוב, לא הפסקנו הרבה אז עצרנו רק ב2 חנויות בערך, וחזרנו לנקודת מפגש כפי שהגר ביקשה 15 דקות לפני הזמן.
חזרנו לRMS ואכלנו ארוחת ערב,
ועוד הפעם ערב סרט רק שהפעם באמת צפינו בסרט, כי האיטלקים שפעם קודמת נפגשנו איתם חזרו כבר לאיטליה….

היום השתיים עשרה:
קמנו בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר, הלכנו לשיעור עם רורי. ואז הגענו לארות צהריים עוד פעם עם התיקים והלייניארדים כי הפעם אנחנו יוצאים למוזיאון natural History!
הגענו לשם וראינו שלדים של דינוזוארים, פוצלחים של חיות, חנויות מזכרות, חנויות של אוכל ופוצלחים של ג׳וקים. עשינו סיבוב בכל הקומה הראשונה, ואז גם עצרנו לאכול וגם עצרנו בחנות מזכרות.
חזרנו לארוחת ערב, אכלנו ואז שיחקנו במשחק בשם splash, להגיד את האמת לא יודע מה זה המשחק הזה ולא הבנתי אותו אז הראשון שנפסל זה היה אני…
היום השלוש עשרה:
כבר הרגשנו את הסוף, אבל חייבים להנות מכל רגע עדיין לא חושבים על זה, וגם היום האיטלקים, היפנים והסינים הולכים אז הערב אנחנו לבד…
בארוחת בוקר כבר היה פרידות קטנות מהאיטלקים, השיעור כבר היה באנרגיה עצובה, באנרגיה של פרידה..
זהו בארוחת צהריים אנחנו נפרדים סופית מכולם, מהאיטלקים, היפנים והסינים…
והלכנו לשופינג בwest field!
קניתי כמה מכנסיים מזארה וחולצות מפול אנד ביר ואז ישבנו לאכול במקדונלדס!
חזרנו, וביקשנו לדלג על הארוחת הערב רק אני ואור בגלל שכבר אכלנו במקדונלדס, אז ישר הלכנו לארוז ולסדר את החדר, ניסינו לתקתק את זה אבל החדר שלנו זכה בפרס החדר הכי מלוכלך ומסריח, אז לקח לנו כמה שעות טובות ועזרה מהגר כדי לסדר הכל, וכשסיימנו הלכנו לישון.
היום האחרון:
קמנו באנרגיה עצובה מאוד סידרנו דברים אחרונים ועשינו סיבוב בחדר לראות של שכחנו כלום, הלכנו לארוחת בוקר לבד בחדר אוכל וניצלנו את זה כדי לחגוג לבר (חבר מהקבוצה)!! חגגנו לבר בארוחת בוקר ואז ב9:30 כבר היינו מוכנים עם המזוודות בcommon room, ואז הגיע זמן ההפתעה, ארגנו הפתעה להגר ואלון, שרנו להם שיר כולם, ואחרי זה הלכנו לאוטובוס, אמרנו ביי לכל הצוות וזה היה מאוד עצוב…
כבר הבנתי שזה נגמר.. כל החוויה הזאת, וביוטי פרי קניתי בושם וממתקים. ישבתי ליד הגר ואבישג (חברה מהקבוצה) היה טיסה כיפית רצח ואז לקחנו את המזוודות… ונפרדנו… יצאנו להורים שלנו שחיכו בחוץ, וכך זה נגמר…
כמובן שאנחנו עדיין שומרים על קשר