היי אני נועה אליהו ואני טסתי לברייטון בתחילת יולי.
בהתחלה היה קצת קשה ולא ידעתי לאן אני נכנסת אבל ידעתי שזה יהיה שווה את זה גם אם אני טסה לבד .
בטיסה לאנגליה התרגשתי מאוד מפני שיצאתי עם ילדים שאני בכלל לא מכירה אבל ידעתי שהם מתרגשים לא פחות ממני.
בשבוע הראשון הסתגלתי די מהר, האנשים מחול היו נחמדים וגם מישראל הקבוצה הייתה מטורפת. לא יכולה לבחור אנשים יותר טובים מהם.
בשבוע השני התחברנו יותר ויותר אל אנשים והתרגלנו ללימודים, לחדרים, לטיולים ולכיף כל יום עם הקבוצה והמדריכות.
בשבוע השלישי היינו כמעט הכי וותיקים בקמפוס,
הייתה הרגשה טובה להיות עם האנשים שהיו הכי קרובים אליי בשבועות האחרונים.
החוויות היו מטורפות הכרתי אנשים מדהימים עם המדריכות הכי טובות שיש שבאמת נכנסו לי ללב.
אני מתגעגעת לארוחות עם הקבוצה שטעמנו דברים לא מהעולם הזה, אני מתגעגעת לטיולים בים בצהריים ולגשמים שירדו באמצע היום, אני מתגעגעת גם ללילות עם הרמקול, לבנות והדיבורים במקלחות (;
בקיצור אני מתגעגעת לכל יום בברייטון ורק רוצה לחזור לשם.
