הסיפור שלי התחיל בספטמבר 2021
אני והבנות שבאו איתי לפה החלטנו לסגור לסמאר סקול בלונדון ובאותו רגע ידעתי שאם החלטתי את ההחלטה הזאת אני לא מתחרטת.
ימים עברו והגענו ליוני 2022 הגיע היום מפגש ותאמת שלא כלכך
שמתי לב הייתי ממש מנותקת מהכל.
לאחר מכן הגיע ה10/7 והגענו לשדה תעופה ושם נפרדנו מהמשפחות, הייתי בהלם והתחלתי אפילו קצת לבכות.
עברנו את כל הבדיקות והתחלנו קצת להתחבר לכולם.
עלינו למטוס ושם הבנתי, ההחלטה של ספטמבר 2021 מתגשמת.
התחלתי קצת לבכות ולא הבנתי איפה אני נמצאת, במטוס, לבד בלי המשפחה שלי והבנתי שזה אמיתי.
הגענו לקמפוס והתחלנו לפרוק את הדברים, הימים הראשונים היו קשים לי מאוד, נורא התגעגעתי למשפחה לחברים לבית שלי ופתאום אנינמצאת במקום שונה לגמרי, אחרי 3 ימים הבנתי שזהו, זה הזמן שלי ואני מנצלת אותו.
התחלנן ללמוד בכיתות והתחברתי לכל כך הרבה ילדים, התחלנו לצאת ללונדון ולראות אןתה והיא פשוט עיר מדהימה ביופי שלה, כל ערב שחזרנו הייתה לנו פעילות אחרת לדוגמה היה לנו פעילות סרט אבל אף פעם לא באמת ישבנו וראינו סרט, העברנו כלכך הרבה צחוקים וכיף שתמיד זה היה קצת יותר מסרט,אבל ככה זה היה הכל פה, קצת יותר מסרט, קצת יותר מסתם ללכת ברחוב בלונדון, קצת יותר מלשבת ללמוד בכיתה.
הכל היה עם טאץ׳ אחר שגרם להכל להיות יותר טוב וכיף.
הקבוצה הזו הפכה להיות המשפחה שלי, ראו אותי צוחקת, בוכה, שמחה, עצובה, מתגעגעת למשפחה שלי וידעו מתי לתמוך בי ולחזק אותי.
עשינו פה ביחד ערבי שישי שנתנו לי תחושה של בית שהייתה כלכך
חסרה לי ברגעים מסוימים.
החוויה הזאת היא חוויה של פעם בחיים וזה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי, הייתי יוצאת אליה עוד מיליון פעמים וחוזרת עם עוד מיליון רגעיםחדשים.
המדריכות, החברים, החברים מהמדינות השונות, כולם הפכו את החוויה הזאת לפי מיליון הרבה יותר טובה.
אני שמחה כל כך שהחלטתי להגשים את ההבטחה שהבטחתי לעצמי ויצאתי לטיול הזה כי אין ספק שזו חוויה שלעולם לא תשכח.
