אני זוכרת את היום הראשון כשפגשתי את כולם, כל אחד היה לי יותר זר מהשני. המחשבה שאני הולכת להיות עם עוד עשרים חברה שאני לא מכירה למשך שבועיים הייתה מטורפת, ומי בכלל האמין שהם יהפכו לחברים הכי טובים שלי??
יצאתי למסע המטורף הזה לבד, יצאתי במטרה להכיר אנשים חדשים מתרבויות שונות, להיחשף לשפות שונות, לשפר את האנגלית ולחוות חוויות.
הסאמר סקול היה בשבילי משהו שאני לא אשכח, חוויה מטורפת, התחברתי לספרדים ברמה שביום בו נפרדנו כולנו היינו מוצפים בדמעות, כל החוויות איתם אם זה בערבים לשבת ביחד ישראלים,ספרדים ואיטלקים ולשיר שירים ולצחוק ואפילו סתם לדבר, או אם זה שהיינו יושבים ביחד בארוחות ומדברים, או אפילו סתם ככה נזרקים על הדשא ונחים בין פעילות לפעילות. אלו אנשים שתמיד אזכור.
