Night Goat

לא כל הקבוצה שלי תחשוב כך אבל הגעתי לשדה תעופה לחוץ, ביישן ומפוחד.
ציפיתי לטיול הזה רק בשביל לפתח את עצמי בתור בן-אדם ולהפסיק להתבייש מאנשים, וזה עבד מעולה, אבל לא רק, אחרי כמה ימים בקיימברידג´, עיר מופלאה, התחלתי לעשות חיים ולנסות להיות עצמאי, עזבו את זה שבלילה עשיתי רעש ולא נתתי לחברים בחדר לישון, ואז אכלתי אותה בבוקר שכל המקלחות היו תפוסות והמדריכות התעצבנו על האיחור שלי להתפקדות, או את זה שהיו לי מצבים מפגרים ואף מביכים, יצאתי החוצה (באישור כמובן) בזמנים חופשיים והסתובבתי לבד במקום שרחוק מהבית שלי באלפי קילומטרים, שלפני זה, פחדתי לצאת למרכז העיר בעיר שאני גר בה, חמש דקות מביתי.

החלק העצוב הוא הפרידה מהאנשים שהכרתי במהלך השבועיים, הכרתי כל כך הרבה אנשים, אבל הכי קשה, היה להכיר את הסינים, הם היו מן סוג של שחצנים, לדעתי, היה קשה להכיר אותם ולדבר איתם.
היו לי מצבים ראשונים בחיים עם בנות ובהם פישלתי, אבל, תמיד יש פעם ראשונה, מאז שנולדתי לא נהניתי ככה, אפילו לא בברית מילה שלי! אהה.. אופס, בר מצווה!

אולי הייתי הדבר האחרון שבנות יכולות לחשוב עליו או האיש האחרון שמישהו ירצה לשחק איתו כדורגל, אבל נהניתי.

עד כאן, ציון.
Peace