לטוס לאנגליה, לבד, לדבר באנגלית, להכיר ילדים מכל העולם ומהארץ..
זו רק רשימה קצרה של דברים שדמיינתי לעצמי שהולכים לקרות..
אז מאיפה להתחיל.. אני טליה, מנהריה ונסעתי בגיל 16 לאיסטבורן שבאנגליה, למסע מלא ברגשות ובחוויות שמקווה שאצליח לתאר לכם..
אחריי טיסה של חמש שעות ונסיעה של שלוש שעות, סוף סוף הגענו למרכז. עוד לא מעכלת שאני פה אבל בינתיים הכל זז מהר.. ישר קיבלו אותנו כמה ממדריכי ארדמור המדהימים שהם לגמריי אחד הדברים שעשו לי את המסע הזה.. הם הסבירו לנו קצת על המרכז, על החוקים וכד". וכמובן קבלת החדרים שלנו. חדרים אישיים ונוחים.
לאחר מכן, הלכנו לחדר האוכל המכונה "קנטין" והכרנו קצת את הסביבה ובעיקר את מה שאנחנו הולכים לאכול בשאר השהות שלנו שם (פסטה, פוטטו וכמובן לחם עם נוטלה בבקרים)..
בהתחלה היה קשה מבחינת האוכל אבל השתדלנו להישאר אופטימיים ולחשוב על ההמבורגר והפיצה שמחכים לנו ביציאות שלנו מהמרכז.
בשאר הימים התחלנו ללמוד בכיתות קטנות וברמות מתאימות לרמה עם ילדים מכל העולם, התחלנו להשתלב בפעילויות מגוונות שהמרכז הפעיל, הכרנו את הילדים ואת הצוות יותר לעומק וכמובן טיילנו באיזורים מוכרים באיסטבורן ובלונדון כמו האיי לונדון, מאדם טוסו, הים המהמם של איסטבורן ואפילו המחזמר המדהים "מלך האריות" שלגמריי היה היציאה המועדפת עליי..
למרות האכזבה ששיעורי האנגלית והיציאות לא היו בדיוק כפי שהובטח ופורט בהרשמה המסע הזה היה מדהים, מעצים ובעיקר מלמד.
ממליצה לכל מי שיש את האפשרות לצאת לחוויה יחודיית לכל החיים!