קוראים לי בר ואין לי מושג איך אני הולכת לסכם פה שבועיים מדהימים אבל אני אנסה.
טסתי השנה לאיסטבורן שנמצאת באנגליה, מקום יפיפה, הגעתי לשדה תעופה, פגשתי את הקבוצה ויצאנו לחויה המדהימה הזאת. הגענו לאיסטבורן, הובילו אותנו למגורים ואנחנו רואים מדרגות, חיפשנו עם העיניים מעלית והבנו שאין, היינו קצת בשוק אבל המשכנו.
התחלנו לעלות את המזוודות שלנו תוך כדי צחוק ויאוש והגענו לחדרים. ירדנו למועדון שם הסבירו לנו על הכללים ועל שעות האוכל, היה לנו קצת קשה בהתחלה עם השעות אבל בסופו של דבר התרגלנו ולרוב היינו עושים מאנצ' לילי במטבח שנמצא במסדרון שלנו.
התאקלמנו והתחלנו את הפעילויות שלנו שם פגשנו את הקבוצה של האיטלקים דיברנו קצת ויצאנו למרכז איסטבורן, עשינו קצת קניות וחזרנו.
אני לא אתחיל לפרט את כל הפעילויות אבל הפעילות שאני הכי זוכרת הייתה קריוקי שפשוט חיברה את כולנו, רקדנו שרנו וצחקנו.
מה שהכי טוב בתוכנית הזאת היה לפגוש ילדים מכל העולם שאני עדיין בקשר איתם שבאמת הפכו לחברים שלי, גם לצוות המדריכים כולנו התחברנו ונקשרנו ואין ספק שאני הולכת לעשות את זה שוב.
לא ממש הצלחתי לסכם פה שבועיים כי זה באמת לא אפשרי אבל זאת באמת הייתה החוויה הכי טובה שהייתה לי וחוויה כל כך משמעותית שאני אזכור לנצח.
