דנה

טוב אז אני אתחיל כמו שנה שעברה ואומר ששוב אין לי מושג איך לסכם את החוויה המטורפת שעברתי

קוראים לי דנה פלג אני בת 15 וחצי והשנה טסתי למרכז ספרד - מדריד בפעם השנייה.

האמת הכל התחיל לפני יותר משנה אחרי שעברתי חוויה כל כך מדהימה שנה שעברה עם חברים מושלמים מהארץ ,מהעולם ,מדריכים שהם בעצם חברים, סיפור אחד מביך והמון חווית.

מהרגע שחזרתי לארץ ידעתי שאני אחזור למדריד כל החברים צחקו עלי אמרו שאני אפסיק להתגעגע בשלב מסוים אז זהו שלא והנה אני אחרי בערך שנה יושבת שוב וכותבת מה היה בספרד.

אז אחרי המון שיחות עם חברים מחול ועם המדריכים (והרשמה בספטמבר מרוב רצון לחזור) הגיע ה14.7.19 הגענו לשדה שאני עם דמעות מהתרגשות ומחכה לראות כבר את החברים שלי מחול שקבענו שנחזור באותו הזמן כדי להיפגש ואת המדריכים שדיברנו מלא ללא הפסקה במשך השנה.

הגענו למרכז אני על סף בכי מהתרגשות מחבקת את כל המדריכים והחברים בחול, כולם הולכים לסדר את החדרים לפרוק מזוודות ותוך כדי לנסות להבין שהגעתי חזרה (בתכלס אף אחד לא האמין שזה יקרה).

ביום השני אחרי שהכרנו קצת חברים חדשים והתחלקנו לקבוצות, עשינו את המבחן שקבע את הרמות לאנגלית וספרדית ויצאנו לטייל בעיר.
במהלך כל הימים בשבוע למדנו שעה בבוקר בהפסקה שיחקנו / רקדנו / היינו עם חברים וכו' ואז למדנו עוד שעה נוספת לאחר מכן הייתה פעילות ואז או שיצאנו מהמרכז או שהייתה פעילות נוספת ובמידה וחזרנו מוקדם למרכז הייתה גם פעילות בערב.
בסופי השבוע היינו יוצאים לימי טיול מלאים או ימי שופינג.

בשבוע הראשון הייתה מסיבת פתיחה, היינו בבריכה, במדריד, בפארק חבלים, בשופינג, ערב כשרונות ועוד
השבוע השני היה כמו השבוע הראשון גם בו היינו בבריכה אך היינו גם בפארק שעשועים (WB), בברנבאו (האיצטדיון של ריאל מדריד), שופינג, גן חיות וכו'
ביום שישי האחרון אחרי הקבלת שבת הייתה מסיבת פרידה, כולם רקדו עם חברים מהארץ ומחול ובסוף כולנו בכינו ביחד כי היו המון חברים שלנו שעזבו ביום שבת ואנחנו עזבנו בראשון הלכתי לישון מאוחר כדי להיות עם אחת החברות הכי טובות שלי בעולם (שהכרנו במדריד לפני שנה).

ביום שבת שבו היו אפילו יותר דמעות מבשישי קמתי מוקדם להיות עם חברים נפרדנו מחבר שעזב מוקדם לשדה עם הרבה דמעות אחר כך נשארנו לדבר אכלנו התארגנו נפרדנו מכולם עם עוד המון דמעות והלכנו לגן חיות

ביום ראשון שהוא בעצם האחרון קמנו התארגנו נסענו לעיר ואחר כך לקניון לעוד שופינג חזרנו התארגנו ארזנו מזוודות התקלחנו נפרדנו מהמדריכים עם עוד המון בכי (בעיקר שלי כי לא בכיתי מספיק) ונסענו לשדה ללילה האחרון שלנו ביחד. 

בקיצור אני אסכם את החוויה הזאת כחוויה כיפית מצחיקה מרגשת והכי מושלמת שאפשר למרות המון דמעות בימים האחרונים וגם בארץ 
ממליצה לכל אחד ומתגעגעת לכולם בטירוף
ומי יודע אולי פעם שלישית גלידה?