מה הולך? אם אתם קוראים את הסיפור שלי כנראה שאתם מתעניינים במדריד, ספרד?!
קוראים לי כפיר ברמן ואני בן 15 ובשבילי זוהי הייתה הפעם הראשונה בסאמר סקול כך שציפיתי שיהיה מאכזב כי מדריד נשמעת כמו יעד לא מפתה במיוחד, אבל ברגע הנחיתה הבנתי שטעיתי. בדרך לאוניברסיטה אחרי שכבר הכרנו את כל הקבוצה הישראלית(כי 5 שעות טיסה זה יותר מידי זמן) דיברנו עם המדריכה המקומית שהגיעה לאסוף אותנו והבנו שהולך להיות מעניין.
הגענו למקום וישר נכנסנו לחדרים כדי לראות ולבדוק איך דברים עומדים לקרות.
אחרי כמה שעות ילדים חדשים מכל העולם התחילו להגיע וכמובן הלכנו איתם לאכול. לקראת הערב הראשון כבר התחלקנו לקבוצות עם המדריכים והכרנו את כולם.
בשאר הימים היה לנו לוח זמנים מסודר שכל המדריכים נתנו והסבירו בספרדית ובאנגלית. לא היה אפשרות להשתעמם לרגע ואם הייתם עייפים יש מספיק זמן לנוח.
חיבור עם מדריכים שאפילו לא שלנו וחיבור עם ילדים שלא בקבוצות שלנו ואפילו לא בקבוצות הגיל שלנו קרו בכיתות הלימוד ובהפסקות כך שכולם הכירו את כולם.
כל הפעילויות, שיעורים, חוויות, טיולים, סיורים, סרטים, שופינג היו נחמדים מאוד ומרגשים ולפעמים מתישים.
חלק מהפעילויות היו מסיבות, יציאה לבריכות ואפילו משחקי היכרות נוספים.
הפרידה ביום האחרון הייתה קשה לכולם, היה קשר הדוק בין ילדים לילדים, בין ילדים למדריכים, ואפילו בין מדריכים למדריכים.
אם היית מרגיש צורך במשהו או עזרה, בתוך שניה מישהו היה עוזר לך או מטפל בבעיה.
מקווה שתירשמו ותהנו בספרד!!!
