בואו נאמר שאם אני אספר לכם שזו הייתה אחת החוויות הכי כיפיות שלי בחיים, אני אצא שקרנית. הסאמר סקול היה החוויה הכי מדהימה שעברתי עד עכשיו בשלוש עשרה שנות חיי. אני יושבת פה רדומה למחצה מול המחשב, 7 שעות אחריי החזרה לארץ, ומנסה לסכם במילים את החוויה המטורפת הזאת!
!
אתחיל במשפט אחד פשוט: אל תתלבטו!
אם יש לכם את האפשרות ללכת לסאמר סקול, תנצלו אותה עד הסוף ולא תתחרטו!
לפני ארבעה חודשים בערך, גם אני ישבתי כמוכם והסתכלתי על הסיפורים השונים. כמובן שלא האמנתי לכל המשפטים על ה"שינויי חיים" שהם עברו ושזה "הכי כיף" שהיה להם בחיים( דרך אגב כל המשפטים האלה נכונים לגמרי אני לא צוחקת
).
אבל הדבר שהכי פחות האמנתי לו היה שאני באמת אצא לחוויה המדהימה הזאת... אז אחרי מ-ל-א-א-א חפירות ותחנונים להורים שלי, ואחרי זה שהסכמתי להשקיע בזה גם חלק מכספיי הבת מצווה שלי, הייתי רשומה רשמית לסאמר סקול. כל הזמן הייתי נרגשת ולא פחדתי מכלום- חוץ מהמבחן רמות- אבל לא באמת חשבתי שזה אמיתי. ואז היום של המפגש הגיע, וקלטתי שבאמת עוד שבועיים אני יוצאת לסאמר סקול!
אז ארזתי מלא דברים(יותר מידי) ויצאתי לפנות בוקר לשדה. יצאתי לבד, אבל לא נשארתי לבד לרגע...
בשדה כבר הספקתי להכיר את רוב הילדים והחלטתי שויהי מה אני נהנית! אחריי טיסה ארוכה ומשעממת הגענו סוףסוף לאנגליה- פעם שניה שלי במדינה המדהימה הזאת!
נסענו לרויאל סקול( המרכז הכי שווה שיש-אולי) במשך 3 שעות וישר הלכנו לאכול. אז כן- האוכל לא מדהים, אבל מתרגלים. אחרי האוכל הלכנו להתמקם בבניין שחלקנו עם אחת הקבוצות של הצרפתים( הם מלא) היו קצת בעיות בחדרים אבל הכל הסתדר בסוף.
אני כבר הייתי מוכנה לחדרים האלה( כמו שאמרתי, חרשתי על האתר) אבל היו כאלה שהופתעו מהם. בחדרים שאנחנו היינו בהם יש שתי מיטות גלרייה שמתחתיהן ארון ושולחן, כיור באמצע שום מקום ושירותים ומקלחת שהדלת שלהם תקועה באמצע הקיר.
אולי זה נשמע נורא אבל הם באמת אחלה של חדרים.
בבוקר האוכל באמת השתפר(חייתי על קורנפלקס עם דבש וסוכר) וגיליתי את נפלאות התה עם החלב של הקפוצינו ( יש מכונה חינמית לגמרי של תה וקפה). המבחן שלא היה נוראי כלכך היה מיד אחר כך ואז היה שיעור של הסברים על המקום. בפעילויות ערב התחלנו להכיר ילדים אחרים, אחרי שבפעילויות אחר הצהריים התעללנו בסינים.
ביום השלישי כבר שובצנו בכיתות עם ילדים מאיטליה, צרפת וסין, וכל יום היו פעילויות צהריים עם חצי מרכז, ופעילויות ערב עם כל המרכז.
מה שגילינו מאוחר יותר הוא שהגענו בשבוע השני שלי כולם וזה היה ממש מבאס שהיה לנו שבוע להכיר ילדים חדשים ולא שבועיים כמו כולם.
בשבוע הראשון היינו בקולצ'סטר ובקיימבריג', שם היה סיור קצר ושופינג.
בשבת וראשון כולם עזבו(גם MJ המדריך הכי הכי) וזה היה מבאס, אבל הגיעו עוד ילדים חדשים.
ביום ראשון נסענו לתורפ פארק שיש בו רכבות הרים ממש שוות.
ביום שני עשינו שיעור רק הישראלים כי כל החדשים עשו את המבחן, וביום שני התחלנו ללמוד בכיתות החדשות שהיינו בהם עם צרפתים פורטוגלים וממש קצת איטלקים.
בשבוע השני היינו בערך שליש מהמספר ילדים של השבוע הראשון ושזה היה מאוד מוזר אבל מתרגלים...
בשבוע הזה נסענו לסנט אדמונס הקבורה, שם עשינו שופינג וסיור קצר, ולונדון.
בלונדון היינו 3 פעמים: חמישי- מאדם טוסו והמחזמר המהמם WICKED, שבת- לונדון איי, שייט בתמז', סיור באתרים הכי מוכרים בלונדון ושופינג, וראשון- נסענו לקנייון ענק שם עשינו קצת קניות לפני הטיסה.
ביום שישי היה לנו מבחן מסכם וטקס חלוקת תעודות לנו לחלק קטן מהצרפתים ולספרדים, וראיתי שהשתפרתי לפי המבחן בנקודה, אבל אני מרגישה שהתשפרתי בהרבה יותר. ביום ראשון כשעזבנו את המרכז קלטתי שאני לא אפגוש יותר אף אחד משם( כנראה) והזלתי דמעה או קצת יותר כי באמת כולם ממש נחמדים...
לפני הטיסה כולם היו קצת עצבניים כי הגענו שעתיים לפניי תחילת הבידוק הבטחוני והעלאת המזוודות, ולכן פיפספנו הרבה זמן של שופינג בקניון, וגם כי כמעט כל החניות בדיוטי פרי נסגרו והטיסה שלנו התעקבה.
בסוף עלינו שעה אחרי שהיינו אמורים לעלות למטוס(שהיה בלי טלוויזיות לצערנו הרב- וכמובן שגם עם המזל שלי לשורה שלי לא היה חלון
). אבל חמש שעות אחר כך הגענו לארץ ואחרי עיקוב של קצת יותר משעה בשדה פגשנו את ההורים...
אז עכשיו, 8 שעות אחרי שהגענו לארץ( כן כתבתי שעה) אני עדיין לא מאמינה שעברתי את החוויה האדירה הזאת( למרות שהמעבר לכתב עוזר לקלוט) ואני ממש מתגעגעת לאנגליה וללימודים ובעיקר לכל הילדים שהכרתי בשבועיים הללו, ומקווה ששנה הבאה אני אוכל לצאת שוב לסאמר סקול כי אני ממש מרגישה שאני חייבת... וגם אתם חייבים
שבועיים אחר כך:
החלטתי שעכשיו, שבועיים אחרי שחזרתי, אני אכתוב איך החוייה הזאת עדיין משפיעה על חיי. למרות השעה(עכשיו 12 בלילה) אני עדיין עסוקה בהתכתבויות בקבוצת הוואטצפ הבנלאומית של המרכז, שפועלת 24/7 כך שהאנגלית שלי ממשיכה להשתפר כל רגע! אבל, סאמר סקול זאת חוויה ממש ממש ממכרת! אני סופרת את הימים עד הקיץ הבא, ובמקביל מנסה לשכנע את ההורים שלי לצאת שוב לסאמר סקול! אני עדיין מתגעגעת לכל הילדים המדהימים שפגשתי שם ושכנראה לא אפגוש שוב( כי הם לא גרים בארץ... דא) ורוצה כלכך לחזור!
אני באמת רוצה להמליץ לכם לצאת לסאמר סקול, ואם אתם מתלבטים אם ללכת לרויאל סקול(RHS 2016 מחזור ראשון שליטההה) לכו לבית ספר המהמם הזה... חוץ מזה שהוא מהמם והכל, יש בו קפיטריה(יאיי) ואת מכונת הקפה והתה שהזכרתי מקודם...
