אוקיי,
כרגע אנחנו יושבים בסלון שלנו ואנחנו פשוט סופרים חוויות, צוחקים מכל רגע ובעיקר, לא קולטים שזה נגמר.
זכיתי להכיר פה ילדים מדהימים וחברים לחיים שאני לא אשכח, אני אוהבת כל אחד פה, ילדים מקסימים בעיניי, לימונים, ודוגמנים שמנסים להיות מטר 80 וקצת.
המון בדיחות פרטיות, המון צחוקים והמון הרגשה של זכיתי.
אנחנו משפחה, אחים ולא פחים, sister from another mister, brother from another mother.
השיעורים פה היו כייפים, נהנתי, חיכיתי לשיעורים האלה ולפגוש את האיטלקים והצרפתים שהיו לנו בדיחות איתם ועליהם.
דיברנו על אנשים מול הפרצוף שלהם, לימדנו ספרדים להגיד אני ילד מוכה להיות ה20 הישראלים היחידים הייתה חוויה בפני עצמה.
אז בקיצור, נהנתי כמו שלא נהנתי בחיים, געגועים למשפחה אבל בסך הכל, הכרתי את המשפחה השנייה שלי. ♥