אז תמיד כששואלים אותי איך היה ב- סמר סקול אני עונה במילה: מושלם [: (פרסט קלאס)
כשבאתי לחברה שלי ישבנו ודיברנו, היא סיפרה לי שאחת המדריכות שלה נתנה לה מספר של סמר סקול. ממש התלהבתי מהרעיון, חשבתי שזה יהיה משהו שונה ומיוחד וככה זה באמת היה.
אז אחרי שכבר נרשמנו המזוודות היו מוכנות הבנתי שאני הכי קטנה בקבוצה... לא חשבתי שאני יקשר לכ"כ הרבה ילדים מדהימים גם אם הם גדולים מעלי בשנה שנתיים וגם שלוש... (S) אבל מסתבר שזה בכלל לא הפריע לי :)
הלימודים היו ממש נחמדים - ממש לא כמו למידה רגילה בבית ספר המורים ממש נחמדים וגם אליהם נקשרנו...
אחר כך הייתה לנו בחירה בין כל כל מיני משחקים וגם שם זה היה מלא בצחוקים ואחר כך במלא געגועים....
כל ערב היינו ישבות ביחד כמה חברות ביחד אצל מישהי בחדר 8)
והכל היה פשוווט מלא בכייייף עד שכבר לא רצינו לישון....
אז אחרי שהשבועיים המושלמים האלה נגמרו לא האמנתי. שזהו. שאנחנו לא קמים יותר ביחד, לא אוכלים ביחד, ולא לומדים עם מורים מקסימיים והיה לי לא קל...
אם הייתה לי לי אפשרות להישאר שם עוד שבוע הייתי נשארת למרות הגעגועים הביייתה.
אני מאווד שמחה שהחלטתי בסוף ללכת על זה -זוהי אחת החוויות הכי מדהיימות שהיו לי בחיים, ונהנתי שם מכל רגע.
היה גם מאוד מדליק להכיר אנשים מכל העולם ולשמור איתם פחות או יותר על קשר . ואז שכבר נחתנו, הגענו לשדה תעופה הדמעות פרצו כשהבנתי שהחוויה הזאת הסתיימה ולא היה לי קל עם זה....
אבל עובדה ששבועיים אחרי נפגשנו שוב מממש שמחה אותי
טל סעד,
סמר סקול-שיפלייק
2010 -♥-
