אין לי מושג איך תוכלו להבין את מה שקרה שם אבל בכל זאת ננסה...
אז ככה, אני יהב קוליוק בן 16 וחצי ויצאתי לסאמר סקול בניו יורק ובוסטון למשך 3 שבועות.
ללא ספק החוויה הכי טובה בחיים שלי.
במשך שלושת השבועות האחרונים ראיתי את ארצות הברית ממוזיאונים, פסל החירות, איצטדיון בייסבול, הטיימסקוור, האמפייאר סטאת ועד צפייה בלוויתנים בלב ים. עבדתי בכיתה עם חברים מהארץ ומכל צידי הגלובוס, נהיננו, עשינו שמח וניצלנו כל שנייה בלימודים אפילו בשביל לשים עומר אדם במחשב של המורה. אבל זה עוד בקטנה..
הכרתי חברים חדשים ומדהימים שכבר מהיום הראשון הרגשנו כאילו שאנחנו מכירים שנים. עשינו שטויות, צחקנו והתפרענו מלשיר בחדר האוכל יומולדת כל יום למישהו אחר, לקשור שלט מהסופר לצוואר ולחלק לאנשים אבטיח באמצע הרחוב תוך כדי שאנחנו צורחים שירים ועד לרדוף אחרי סינים עם מחבט בייסבול(הכל בצחוק כמובן 
)
אני חייב את התודה שלי לאנשים האלו שעשו לי את החוויה הזאת מכייפית למדהימה ולא נשכחת. הכרתי חברים לחיים ואני מודה על כל שנייה שהייתה לנו ביחד. בנוסף, ברור שאי אפשר לשכוח גם את המדריכות המדהימות שלנו מאי ואנה שדאגו לנו תמיד ועשו מה שיכלו כדי לשפר לנו כל רגע.
שלושת השבועות האלה עברו כל כך מהר, אפילו טיסה של 12 שעות נראת עכשיו כמו 10 דקות מדהימות. רכשתי חוויות במשך שלוש שבועות שלא הייתי משיג גם בשנה שלמה. אבל זאת רק ההתחלה כי חברים כאלה נשארים לכל החיים!
